Page 12 - בתי כנסת קדומים בגולן

‫‪10‬‬

‫מקום ארון הקודש בצפון המבנה ובצפון הארץ נמצא‬ ‫הכפרים להתכנס בבית הכנסת שבעיר הקרובה ולהאזין‬ ‫היכלית‬
‫אותו בדרומו של המבנה‪.‬‬ ‫לקריאת התורה‪ .‬הכפריים ודאי ניצלו את שהותם בעיר‬ ‫גומחה‬
‫הגדולה לצרכים נוספים – למכירת תוצרתם וקניית‬ ‫אפסיס‬
‫שפת התפילה‬
‫את בית הכנסת פקדו אנשים‪ ,‬נשים וטף ובהם כאלה‬ ‫צורכיהם‪ ,‬להתדיינות בבתי הדין וכדומה‪.‬‬
‫שלא ידעו את השפה העברית על בוריה‪ ,‬על כן לוותה‬ ‫יש להניח שסידורי הקריאה בתורה בבתי הכנסת‬
‫הקריאה גם בתרגום של כל פסוק ופסוק לשפה‬ ‫שהתגלו בארץ היו דומים לדרך שנקראה התורה‬
‫המובנת לקהל‪ :‬בארץ ישראל הייתה זו הארמית ואילו‬ ‫במצרים‪ :‬הקורא בתורה ולצדו אנשים נוספים עמדו‬
‫בתפוצות — יוונית או כל שפה מדוברת אחרת‪ .‬התרגום‬ ‫על בימה שעליה הוצב שולחן‪ ,‬עליו נפרשו ספרי‬
‫לא היה מילולי ושולבו בו פירוש וביאור של פסוקים‬ ‫התורה‪ .‬ממקורות חז"ל אנו לומדים על קריאת‬
‫סתומים‪ .‬בימי שבת שבהם שבת העם ממלאכתו‪,‬‬ ‫התורה שנערכה ברוב עם והדר בבית הכנסת הגדול‬
‫התאסף הציבור ללימוד תורה‪ ,‬והחכם או אחד מבני‬
‫באלכסנדריה שבמצרים‪:‬‬
‫הקהילה היה נושא דרשה בפני הציבור‪18.‬‬ ‫אמר רבי יהודה כל שלא ראה בדפלסטטון של‬
‫בהיותו מרכז לחיי הקהילה בעיר ובכפר המשיך בית‬ ‫אכסנדריה של מצרים לא ראה כבוד ישראל מימיו‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬אף במאות השנים שלאחר החורבן‪ ,‬לשמש‬ ‫כמין בסלקי גדולה הייתה‪ ,‬סטיו לפנים מסטיו‪ ,‬פעמים‬
‫למגוון פעילויות ציבוריות‪ .‬לאחר חורבן המקדש‬
‫שימש בית הכנסת כ'מקדש מעט' וכך הוא גם כונה‬ ‫היו שם כפלים יוצאי מצרים‪14...‬‬
‫במקורות חז"ל‪ .‬התפילות עוצבו כחלופה לקרבנות‬ ‫בית הכנסת באלכסנדריה היה מבנה כה גדול ומפואר‬
‫והמבנה עוטר בכלי המקדש — מנורה ומחתות —‬ ‫עד אשר הנוכחים בו התקשו לשמוע את הקריאה אשר‬
‫ובאביזרים שסימלו את חגי ישראל כאתרוג‪ ,‬לולב‬ ‫התנהלה במרכזו‪ ,‬על כן הניף החזן 'סודרים' — פיסות‬

‫ושופר‪.‬‬ ‫בד‪ ,‬וכך אותת ליושבים מתי עליהם לענות אמן‪.‬‬
‫עיצובו של בית הכנסת וסמליו בימינו‪ ,‬שואבים‬
‫במידה רבה ממאפייני בית הכנסת כפי שהתגבשו‬ ‫מאפייני מבנה בית הכנסת‬
‫בארץ בתקופת המשנה והתלמוד לפני כאלף וחמש‬ ‫בית הכנסת שאב את תכניתו מן האדריכלות הרומית‬
‫ובמיוחד מהבסיליקה‪ ,‬אולם האספות העירוני‪ ,‬שהייתה‬
‫מאות שנים‪.‬‬
‫מחולקת לשלוש סטראות עם גומחה ובמה‪15.‬‬
‫לעיון נוסף‪:‬‬ ‫בשונה מבתי הכנסת מימי הבית השני‪ ,‬שבהם אין‬
‫אילן‪ ,‬תשנ”א‪ ,‬עמ' ‪.18-6‬‬ ‫למבנה כיוון מובהק‪ ,‬הרי בתי הכנסת מן התקופה‬
‫בן דוד‪ ,‬תשס”ז‪ ,‬עמ' ‪.27-13‬‬
‫גוטמן‪ ,‬תשמ”ו‪ ,‬עמ' ‪.48-43‬‬ ‫הביזנטית פונים ברובם המוחלט לכיוון ירושלים‪.‬‬
‫חכלילי‪ ,‬תשנ”ג‪ ,‬עמ' ‪.194-157‬‬ ‫העומדים ומתפללין בחוצה לארץ הופכין את פניהן‬
‫לוין‪ ,‬תשמ”ח‪ ,‬עמ' ‪.29-11‬‬ ‫כלפי ארץ ישראל‪ ...‬העומדין ומתפללין בארץ‬
‫הנ"ל‪ ,‬תשנ”א‪ ,‬עמ' ‪.84-36‬‬ ‫ישראל הופכין את פניהן כלפי ירושלים‪ ...‬העומדים‬
‫לוין‪ ,‬תשס”ג‪ ,‬עמ' ‪.194-168‬‬ ‫ומתפללין בירושלים הופכין את פניהן כלפי הר‬
‫מעוז‪ ,‬תשנ”ב‪ ,‬עמ' ‪.334-331‬‬ ‫הבית‪ ...‬נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד‪16.‬‬
‫נוה‪ ,‬תשמ”ט‪ ,‬עמ' ‪.310-302‬‬ ‫בבתי הכנסת התגלה‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬מקום של קבע לארון‬
‫נצר‪ ,‬תשס”ג‪ ,‬עמ' ‪.208-195‬‬ ‫הקודש בדמות 'היכלית'‪ ,‬גומחה או 'אפסיס' שנקבע‬
‫ספראי ז’‪ ,‬תשמ”ו‪ ,‬עמ' ‪.124-105‬‬ ‫בקיר הפונה לכיוון ירושלים‪ 17.‬הפנייה לירושלים‬
‫הנ"ל‪ ,‬תשמ”ח‪ ,‬עמ' ‪.95-77‬‬ ‫גורמת לכך שבבתי הכנסת בדרום הארץ נמצא את‬
‫ספראי ש’‪ ,‬תשמ”ו‪ ,‬עמ' ‪. 35-15‬‬
‫עמית‪ ,‬תשס”ז‪ ,‬עמ' ‪.12-6‬‬

‫היכלית — בסיס אבן ועליו מבנה בעל עמודים‪ ,‬הנושאים בחזית משקוף מעוטר‪.‬‬
‫גומחה — מבנה אבן שקוע‪ ,‬מלבני או חצי עגול‪ ,‬הבנוי כחלק מן הקיר הפונה לכיוון ירושלים‪.‬‬

‫אפסיס — דומה לגומחה אך גדול ורחב ממנה ובולט מחוץ המבנה‪.‬‬

‫‪ 18‬ספראי ש'‪ ,‬תשמ"ו ‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫‪ 1 4‬תוספתא‪ ,‬סוכה ד‪ ,‬ו (מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪.)273‬‬
‫‪ 1 5‬אילן‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪ 1 6‬ירושלמי‪ ,‬ברכות ד ה‪ ,‬ח ע"ג‪ .‬‬
‫‪ 1 7‬חכלילי‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.173–158‬‬