Page 41 - בתי כנסת קדומים בגולן
P. 41

‫‪39‬‬

‫א־דיכה‬

‫את התשובה לכך יש לחפש אולי בשינוי הנסיבות‪.‬‬                ‫האלה המכונפת‬
‫במאה החמישית לסה"נ‪ ,‬בשעה שנבנו בתי הכנסת‬
‫בגולן‪ ,‬תש כוחו של הפולחן האלילי‪ .‬שעריו של אחרון‬           ‫הקמח הסמוכה‪ .‬עוד בטרם נמצאה אחותה התאומה‬
‫המקדשים הפגאניים ננעלו בשנת ‪ 391‬לסה"נ על פי צו‬            ‫של 'הוויקטוריה' שאותה תיאר שומכר‪ ,‬הניחו קוהל‬
‫קיסרי‪ ,‬והאלילות כמעט פסה מן הארץ‪ .‬מעתה חשה‬                ‫ווואטצינגר שהשבר שייך למשקוף אבן‪ .‬את מקום‬
‫הקהילה היהודית באיום אשר נשקף לה מצדה של‬                  ‫המשקוף שחזרו השניים מעל הפתח הראשי של בית‬
‫האמונה הנוצרית השלטת‪ .‬עתה ניטלה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬               ‫הכנסת‪ ,‬אולם שלושת פתחי המבנה עוצבו בשלמות‬
‫משמעותן האלילית של הדמויות בעיטורים‪ ,‬ויהודי‬               ‫ומעליהם ניצבו משקופים מעוטרים‪ ,‬על כן לא נראה‬

           ‫ארץ ישראל ראו בדמויות קישוט ותו לא‪.‬‬                 ‫שמשקוף עם אבן זו שולב בפתחים בבית הכנסת‪.‬‬
          ‫כיצד התייחסו חכמי ההלכה לאמנות הזו?‬             ‫היכן‪ ,‬אם כן‪ ,‬ניצבו האלות המעופפות? האם שולבו‬
‫מעטים הם המקורות המתייחסים לעיטורי בתי‬                    ‫האלות המכונפות בפתח צדדי אשר לא השתמר? או‬
‫הכנסת‪ .‬באחד המקורות ישנה התייחסות לנושא על‬                ‫אולי בחלון גדול?‪ 10‬אין לכך תשובה‪ ,‬אולם מטרידה‬
   ‫ידי החכמים רבי יוחנן ורבי אבון מן העיר טבריה ‪:‬‬         ‫יותר מבעיית מיקומו של המשקוף היא עצם שילובה‬
‫ביומוי דר' יוחנן שרון ציירין על כותלייה‪ ,‬ולא מחי‬          ‫של אלת הניצחון בבית כנסת יהודי‪ .‬תמיהתו של‬
‫בידון‪ .‬ביומוי דר' אבון שרון ציירין על פסיפס‪,‬‬              ‫אוליפנט בדבר תיאורי בעלי חיים במבנים יהודיים‬
‫ולא מחי בידון (בימי רבי יוחנן התחילו לצייר על‬             ‫עולה עתה ביתר שאת‪ .‬כיצד שולבו דמויות מיתולוגיות‬
‫הכתלים ולא מחה בידם‪ .‬בימי רבי אבון התחילו‬
                                                            ‫במבנה שהיה קודש הקודשים של קהילת א־דיכה?‬
             ‫לצייר על פסיפסים ולא מחה בידם)‪11.‬‬            ‫תיאורי בעלי חיים‪ ,‬ולא כל שכן תיאורי דמויות אנוש‪,‬‬
‫לא ברור האם חכמים הסכימו עם התופעה או שזו‬                 ‫נעדרו לחלוטין מאמנות ימי הבית השני שבהם הקפידו‬
‫צרמה להם‪ ,‬אך הם נמנעו מלקבול עליה ושתיקתם‬                 ‫יהודי ארץ ישראל הקפדה יתרה על איסור עשיית‬
‫רעמה‪ .‬כך או כך נראה כי אמני בתי הכנסת נהגו ביתר‬           ‫פסל‪ .‬לעומת זאת בתי הכנסת שנבנו במאות השנים‬
                                                          ‫שלאחר חורבן המקדש‪ ,‬עוטרו בתיאורים פיגורטיביים‬
    ‫חופשיות ועיטרו את המבנים בעיטורים שונים‪12.‬‬            ‫ואף בדמויות השאובות מן העולם האלילי‪ .‬כך הדבר‬
‫צבי אילן מציע פירוש שונה למשקוף הוויקטוריות‪ .‬הוא‬          ‫בברעם ובכפר נחום שבהם יש תיאורי ויקטוריות‬
‫מצביע על דמיונן של הדמויות המעופפות לכרובים‪,‬‬              ‫וכן מדוזות ועזי ים‪ .‬בחמת טבריה ובבית אלפא‬
‫הלוא הם מלאכים מפוסלים אשר ניצבו משני צדי‬                 ‫עוטרה רצפת בתי הכנסת בפסיפס המתאר את גלגל‬
‫ארון הברית בבית המקדש הראשון‪ .‬ייתכן‪ ,‬אם כן‪,‬‬               ‫המזלות ובמרכזו הליוס‪ ,‬אל השמש הדוהר במרכבתו‪.‬‬
‫כי יהודי א־דיכה סיגלו לאלות המכונפות משמעות‬               ‫האם בחלוף השנים חל כרסום במעמדה של ההלכה‬

                 ‫יהודית שתאמה את אמונותיהם‪13.‬‬                            ‫היהודית עד כדי הפרת הצו המקראי?‬

                                ‫ספסלים מעוצבים‬                                                     ‫‪ 	10‬שם‪ ,‬עמ' ‪.32‬‬
‫נראה כי הימצאותן של הוויקטוריות המכונפות לא‬
‫גרמה לתושבי א־דיכה להדיר את רגליהם מבית‬
‫הכנסת שהיה להם למקדש מעט‪ .‬הפוקדים את‬
‫בית הכנסת ודאי נפעמו ממראהו של החלל הפנימי‬
‫המפואר שהתנשא לגובה רב‪ .‬שני טורי עמודים‬
‫ובראשם כותרות קורינתיות נשאו על גבם את עמודי‬
‫הקומה השנייה שעוטרו בכותרות אבן בסגנון דורי‪.‬‬
‫הבאים ישבו על ספסלים שנבנו בשתי מדרגות סביב‬
‫האולם‪ .‬לנוחות היושבים גולף שקע מעוצב לרגליים‬

   ‫‪ 1	 1‬לפי אורבך‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬ירושלמי‪ ,‬עבודה זרה ג‪ ,‬ב‪ .‬גרסת	‬
                                             ‫	 כתבי יד‪.‬‬

       ‫‪ 	12‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;205-189‬שטרן‪ ,‬תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪.419-397‬‬
                            ‫‪ 	13‬אילן‪ ,‬תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.85-84‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46