Page 114 - הציונות בתוניסיה
P. 114

‫‪  112‬פרק שני‬

‫ראשית‪ ,‬הציונות לוקה באוטופיזם‪ ,‬היינו באי היכולת או אי הרצון להכיר‬
‫במגבלות שמטילה המציאות על תוכניות פוליטיות כאלה ואחרות; שנית‪,‬‬
‫היא נשענת יתר על המידה על זכויות היסטוריות‪ ,‬לעומת זכויות המעוגנות‬
‫במצב האתני והדמוגראפי הנתון; שלישית‪ ,‬היא מבקשת לכונן ברית עם‬
‫מעצמות המערב‪ ,‬תוך שהיא מתעלמת מן התפקיד המדכא שמעצמות אלה‬
‫ממלאות במזרח; רביעית‪ ,‬היא מנסה להסיט את המוני היהודים מתקוותם‬
‫האמיתית היחידה‪ ,‬זו התנועה המהפכנית הנאבקת למען שינוי המשטר‬

                                            ‫והסדר החברתי בארץ מושבם‪84.‬‬

‫רשמית‪ ,‬התנועה הסוציאליסטית החלה לפעול בתוניסיה רק לאחר ה‪ 30-‬בנובמבר‬
‫‪ ,1919‬מועד כינוסו של הקונגרס הסוציאליסטי הראשון במדינה‪ .‬בתום הקונגרס‬

        ‫פורסמה הצהרה שהייתה למניפסט של המפלגה הסוציאליסטית בתוניסיה‪:‬‬

‫תוניסיה נשלטת בידי צרפת‪ .‬ההתערבות או הכיבוש אינם יוצרים זכויות‬
‫אלא מטילים חובות‪ .‬צרפת חייבת להצדיק את נוכחותה בתוניסיה על‬
‫ידי השלמת משימתה ההיסטורית‪ ,‬והיא מתן אמנציפציה לעמים ושחרור‬
‫בני האנוש‪ .‬המטרה של צרפת לזרז את ההתפתחות שהביאה את תוניסיה‬
‫לבגרות פוליטית וחברתית מלאה [‪ ]...‬העם בתוניסיה חייב להיות עם של‬
‫בני חורין השווים בזכויותיהם‪ .‬המפלגה הסוציאליסטית מתחייבת להקדיש‬
‫את כל כוחה‪ ,‬התעמולתי והפוליטי‪ ,‬לאירועי היום‪ ,‬כדי שיהיה בתוניסיה‬

        ‫עם בוגר‪ ,‬אדון לזכויותיו ולגורלו בלי הבדל של גזע‪ ,‬לאום או דת‪85.‬‬

‫מניפסט זה הוא הבסיס ליחס הזהה של המפלגה אל היהודים בתוניסיה ואל‬
‫הציונות‪ .‬התנועה מקבלת את הנוכחות הצרפתית כרע הכרחי רק אם הצרפתים‬
‫יפעלו להגשמת משימתם ההיסטורית‪ ,‬קרי‪ :‬זירוז ההתפתחות של העם התוניסאי‪,‬‬
‫הכרה במקומם של כל מיני לאומים ודתות בו ומתן זכות קיום שווה לכולם‪.‬‬
‫כמו כן המפלגה מכירה בחשיבות האמנציפציה לעמים‪ .‬בביטוי "התפתחות העם‬
‫התוניסאי" כללו הסוציאליסטים גם את התפתחות היהודים‪ ,‬שכן הענקת זכויות‬
‫אינה יכולה להיות רק לחלק מהאוכלוסייה אלא לכולה‪ ,‬לרבות היהודים‪ .‬מצע זה‬
‫משקף את הפשרה בין מגוון הכוחות שהרכיבו את המפלגה‪ .‬מצד אחד המוסלמים‬
‫שדרשו שחרור לאומי מצרפת‪ ,‬ומצד אחר היהודים שהדגישו את הצורך באחוות‬
‫עמים‪ .‬כאן היה טמון הפרדוקס ביחסה של המפלגה כלפי הציונות בתוניסיה‪.‬‬
‫התנועה הכירה בלאומיות התוניסאית‪ ,‬אפילו כשלב ביניים‪ ,‬אך בה בעת שללה את‬

                                          ‫זכות קיומה של הציונות כתנועה לאומית‪.‬‬

‫‪ 	84‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .150‑149‬פרנקל מביא את הטיעונים תוך דיון בהגות של הסוציאליסט היהודי‬
‫איליה רובנוביץ‪ ,‬אך מדגיש כי נושאים אלו אפיינו "כמעט את כל מחנות השמאל לגווניהם"‪.‬‬

                                                 ‫‪ 8	 5‬קריים‪ ,‬לאומיות‪ ,‬עמ' ‪ ,325‬בהשמטות קלות‪.‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119