Page 115 - הציונות בתוניסיה
P. 115
שנות ההתהוות — הציונות בתוניסיה (113 )1926-1918
ביטוי לפרדוקס הזה נוכל למצוא במפורש בספרון "מה תוניסיה מבקשת
מצרפת?" שפרסם ראש התנועה ,דורן אנגלביל ,בשנת .1921בפרק השלישי ,הדן
בחוקה ,הוא מקדיש שני עמודים לדיון ביהודי תוניסיה ,ובעיקר בציונים" .כאשר
התוניסאים כתבו ,התווכחו ושלחו משלחת לפריז ,הם עשו זאת לא רק בשם
המוסלמים אלא גם בשם היהודים" ,מסביר אלגלביל" ,בין היהודים למוסלמים יש
הסכמה בכל הנוגע להשגת זכויות פוליטיות" 86.אנגלביל סבור כי האוכלוסייה
היהודית — שהיא יסוד חרוץ ובעל מוטיבציה גבוהה להתבולל בתרבות צרפת —
אובדת לצרפת בשל מצבה הפוליטי הנחות ,שכן בצר להם היהודים האלה פונים
להשיג אזרחות ממדינות זרות .הוא טוען שהציונות פוגעת בפעולתה של צרפת
בתוניסיה על ידי שהיא יוצרת חלופה ממשית ליהודים המרגישים נחותים .הציונים
שיהגרו לפלסטין יאבדו לצרפת לנצח" .אלה שיישארו בתוניסיה יחושו תמיד רגש
חרטה שלא הלכו בעקבות אחיהם ורגש מרירות כלפי צרפת ,שהיא לכאורה פחות
ליברלית מנותנת החסות בציון" .מסקנתם היא שיש לעודד מתן זכויות פוליטיות
שוות ליהודי תוניסיה .בכך יובטח להם ביטחונם ועתידם בה .אלה שיקבלו
זכויות פוליטיות לא יפנו עוד לציונות .אנגלביל מותח קו ישר בין מעמדם של
יהודי תוניסיה לבין יכולתה של הציונות להתפתח ולפרוח בתוניסיה ,בדיוק כפי
שמתקיים היחס הזה בכל מקום אחר בעולם .בכך יכול היה אנגלביל להגשים את
המצע של מפלגתו — לאפשר התפתחות מקבילה ליהודי תוניסיה ולמוסלמים בכל
הנוגע לזכויות הפוליטיות ,ולמנוע הלכה למעשה התפתחות לאומית מבלי לומר
במפורש ובקול רם שהוא מתנגד לרעיון הלאומי הציוני ,שכן אין הוא יכול למנוע
מהציונות את מה שהוא דורש לעם התוניסאי.
בהערת שוליים שם אנגלביל מוסיף "אינני סבור שהציונים בתוניסיה משמשים
סוכנים של אנגליה ,לא סוכנים במודע .אינני מטיל ספק ברגשותיהם כלפי צרפת,
אך הם משחקים — גם בלי שירצו — לידיה של אנגליה" .זוהי ללא ספק האשמה
חמורה כלפי הציונים בתוניסיה גם אם אנגלביל מנסה לנסח אותה בעדינות .בכך
אנגלביל קיווה לדרבן את ממשלתו לדון ולחשוב ברצינות על הנושא או להרתיע
יהודים מלפנות אל הציונות ,ואולי קיווה לשני הדברים יחד .זו הערתו היחידה על
הציונים בתוניסיה .אנגלביל ,כמו מתנגדים פוליטיים אחרים ,העביר את הוויכוח
אל מחוץ לגבולות תוניסיה ,לארץ ישראל או למישור היחסים הבין-לאומיים ,והפך
את הציונות בתוניסיה משנית לוויכוח עקרוני זה.
לדעתו של ההיסטוריון התוניסאי סנוסי ,התנגדות הסוציאליסטים לציונות
השתנתה מעט לאחר .1923הסוציאליסטים ראו בציונות בעיקר פתרון למצוקתם
אנגלביל ,עמ' .48‑47אנגלביל הגיע לתוניסיה ב 1905-לאחר לימודי משפטים .הוא גם 8 6
השלים את השכלתו בתיאולוגיה ,היה עיתונאי בכיר בכמה וכמה עיתונים וחבר המועצה
הגדולה בתוניסיה .שימש מנהיגה העיקרי של המפלגה הסוציאליסטית .ספרו הוא ההגות
החשובה ביותר של המפלגה לאחר המלחמה.
