Page 16 - הציונות בתוניסיה
P. 16
14הקדמה
התפתחות המחקר על הציונות בארצות האסלאם נסקרה בהרחבה אצל
אביטבול 8.אביטבול הבחין במאמרו בין הישגיו של המחקר לבין האתגרים שעל
החוקרים להתמודד אתם .מאמרו של אביטבול מלמד כי מעט הן המונוגרפיות
הכוללות על הציונות כתופעה בכל אחת מארצות האסלאם .יצחק בצלאל ואסתר
בנבסה 9ניסו להתמודד עם השאלה אם לציונות בארצות האסלאם דפוסים אחרים
מלציונות המוכרת בארצות אירופה ,ואכן הניסיון להבחין בין "ציונות מזרחית"
לבין "ציונות אירופית" או כל ציונות אחרת בולט בדיונים האלה .בולט במיוחד
המבוא של אלון גל לשלושת הכרכים החשובים על "הציונות לאזוריה" 10.גל
מציג את העליות של יהודי ארצות האסלאם במאה התשע עשרה ורואה בהן
"אינדיקציות היסטוריות למה שעתיד היה להתרחש — בייחוד מימי מלחמת העולם
השנייה ואילך — ברוב ארצות האסלם" 11.לפי דעתי ולמיטב שיפוטי המחקרי,
אין כל קשר בין העליות האלה לבין התהליכים שהתרחשו לאחר מלחמת העולם
השנייה .אולם העובדה שבמסגרת דיון כה רחבה הוקדש מקום נכבד ליהודי
ארצות האסלאם משקפת את התפתחות המחקר בנושא ואת ההכרה הנכונה
והמבורכת בציונות שהתפתחה גם בארצות האלה .הדיון הנדרש הוא אפוא אם היה
בארצות האלה דפוס אחר של ציונות ,דפוס שאינו נבחן על פי אותם קריטריונים
שהציונות במקומות אחרים נבחנת בהם .מלבד תרומתו החשובה של אלון גל
בהיבט הזה ,חשוב עצם הדיון שלו בציונות אזורית ,רגיונלית ,כפי שיוצג הדבר
בהמשך.
בתוניסיה הייתה אפוא פעילות ציונית ענפה במיוחד לא רק לעומת ארצות
מוסלמיות אחרות אלא גם לעומת זרמים פוליטיים אחרים בחברה ובמדינה ,ומכאן
שמחקרנו יוכל לסייע בהבנת תופעת הציונות בארצות האסלאם .מחקרנו ינסה
להתמודד גם עם השאלות שהציג אביטבול במאמרו — אם יש קשר או השפעה
בין הלאומיות היהודית לבין הלאומיות התוניסאית ,וכן מה משמעות היחסים בין
הציונות לבין הזרמים הפוליטיים האחרים במדינה.
את ההתעניינות במחקר על הציונות בתוניסיה אפשר לחלק לשתי קבוצות
חוקרים .הקבוצה האחת היא היסטוריונים תוניסאים שהנושא הזה משך את
של השפעת המצב בפלסטין על יחסי יהודים-מוסלמים .הוא הדין בבחינת התפתחות רשת 8
החינוך של כי"ח בתוניסיה לצורך הבנת המאבקים בין הציונים לבין כי"ח.
9
אביטבול ,לחקר הציונות .נציין כי מאז פרסום המאמר בשנת 1989התקדם המחקר אך מעט. 1 0
אציין במיוחד את המונוגרפיה החשובה של רות קמחי על הציונות במצרים ועוד מחקרים
11
נוספים שנכתבו על יהודי מצרים ושהייתה בהם גם התייחסות לציונות.
בצלאל; בנבסה.
ראו גל .כרך ב' הוקדש ברובו לציונות בקרב מה שגל כינה "העדה הספרדית" ובכללה
הקהילות בבלקן ובארצות האסלאם .תפיסה זו כשלעצמה מחייבת עיון יסודי יותר .אף
שהייתי שותף להתחבטויות וללבטים של העורך ,אינני שלם עם ההגדרה "העדה הספרדית".
שם ,עמ' .29‑28
