Page 17 - הציונות בתוניסיה
P. 17
הקדמה 15
תשומת לבם 12,ואילו הקבוצה השנייה היא חוקרים ישראלים שעסקו בסוגיה
במסגרת עבודתם האקדמית .קבוצת החוקרים התוניסאים ,ובעיקר תימומי וסנוסי,
ניסו להציג תמונה כוללת ככל האפשר של הציונות .ההבדלים בין החוקרים
בולטים למדי הן מצד ההיקף הכרונולוגי של מחקריהם הן מצד אופי המקורות
שלהם .מחקרו של תימומי למשל ,מתאר את הציונות מהקמת התנועה הציונית
ועד הקמת מדינת ישראל .תימומי חילק את תקופת הדיון שבחר לשש תקופות
משנה בהתפתחות הציונית 13.מחקרו על התקופה שלאחר מלחמת העולם
השנייה לוקה בחסר רב .סנוסי ,לעומתו ,בחר להתמקד רק בתקופה שבין שתי
מלחמות העולם .בחירה זו לא הייתה מקרית שכן פניה של הציונות לאחר מלחמת
העולם השנייה השתנו לחלוטין .סנוסי תיאר את מקומה של הציונות בין הזרמים
הפוליטיים-חברתיים בתוניסיה מתוך התייחסות מיוחדת לשאלת פלסטין ולשאלת
השפעתה על הציונות והלאומיות התוניסאית .תימומי הקדיש לא מעט עמודים
לדיון בעמדות הציונות כלפי הזרמים הפוליטיים האחרים והתייחסותם לבעיות
השעה .סנוסי התייחס אך מעט לבעיית ההתארגנות הציונית ואילו תימומי פתח
כל פרק בדיון בנושא הארגוני ורק אחר כך עבר לדון בסוגיות אחרות.
חוץ מההשקפה המרקסיסטית המאפיינת את מחקרו של תימומי 14,נראה כי
שלושת החוקרים רצו מאוד להבליט את נושא הלאומיות התוניסאית ואת יחסיה
עם הציונות בתוניסיה מן הצד האחד ועם התנועה הפלסטינית והליגה הערבית מן
הצד האחר 15.מנקודת ראות זו בלבד יכולים מחקרים אלו לסייע מעט בהבנת שתי
סוגיות מרכזיות במחקרנו :האחת — הציונות והנטיות הפוליטיות האחרות בחברה
התוניסאית ,והאחרת — יחסיה של הציונות עם הלאומיות התוניסאית לגווניה.
חשיבות מחקריהם לענייננו קשורה לא מעט בעובדה שהמקורות שעמדו
לרשותם לא עמדו לרשות החוקרים הישראלים .תימומי נעזר בארכיון המדינה
בתוניסיה ,ואילו סנוסי הדגיש את השימוש בעיתונות הרבה והמגוונת שאפיינה את
הפעילות הפוליטית ,עיתונות שחלק ניכר ממנה אינו נגיש כלל לחוקר הישראלי.
עם זה ,אי אפשר להתעלם מן העובדה כי החוקרים התוניסאים לא נעזרו במקורות
ישראלים בנושא וידיעתם בנושאי ציונות מועטה ביותר ,ותמוה מדוע הם לא עיינו
בארכיונים שבצרפת כדי להשלים את מקורותיהם וכדי לגוונם .אין ספק כי נימת
תימומי; סנוסי; קססב; רול. 1 2
החלוקה של תימומי היא,1938‑1936 ,1936‑1927 ,1927‑1917 ,1917‑1911 ,1911‑1907 : 1 3
1 4
.1948‑1938
תימומי מרבה לצטט מכתבי מרקס כמו ממחקרים סובייטיים בנושאים יהודיים .לפי תימומי, 15
העוינות בין יהודים למוסלמים בתוניסיה נבעה מהפעילות הכלכלית של היהודים .הקונגרסים
הציוניים התמקדו סביב איסוף כספים ,והמשבר הכלכלי של שנות השלושים היה תוצאה של
הריבית שגבו היהודים .תימומי לא היסס להרחיב ולהציג את התפיסה המרקסיסטית בנושא.
רול; שאנלולד.