Page 209 - הציונות בתוניסיה
P. 209

‫נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה  ‪207‬‬

‫על הצהרה בדבר מעמדם האישי‪ ,‬מצבם המשפחתי‪ ,‬מקצועם ומצב רכושם‪5.‬‬
‫ב‪ 9-‬באוקטובר ‪ 1941‬פורסם צו נוסף שהגביל את מספר המשרות שעורכי הדין‬
‫היהודים הורשו לשמש בהן בערכאות השונות‪ ,‬ועוד היה בכוונתם לערוך רשימה‬
‫של עורכי דין המורשים לעסוק במקצוע‪ .‬צו מה‪ 6-‬בנובמבר ‪ 1941‬אסר על רופאים‬

                                     ‫יהודים להעניק טיפול רפואי למי שאינו יהודי‪.‬‬
‫צווי וישי מהווים אפוא שינוי במדיניות השלטון הצרפתי כלפי היהודים‪,‬‬
‫והדבר בא לידי ביטוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם במדיניות הנציבות הכללית בתוניסיה‪ .‬המדיניות‬
‫שהנהיגה ממשלת וישי הייתה מדיניות גזעית ואנטישמית ממוסדת ורשמית‪ .‬שלא‬
‫כמו האנטישמיות בעבר‪ ,‬כעת זו הייתה אנטישמיות ממלכתית‪ .‬אף שצווי וישי‬
‫פגעו במעט יהודים יחסית‪ ,‬הרי שהאווירה שנוצרה הייתה שונה לגמרי מכל מה‬

                                                        ‫שידעו יהודי תוניסיה בעבר‪.‬‬
‫יישום החוקים החדשים היה אטי‪ ,‬שאילולי כן הייתה האוכלוסייה הצרפתית‬
‫בתוניסיה נפגעת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הפגיעה בעיסוקם של הרופאים היהודים הייתה‬
‫ממוטטת את הרפואה הציבורית בתוניסיה שכן הם היו המסד של מערכת‬
‫הבריאות הציבורית במדינה‪ 6.‬אלי כהן הדרייה היה רופא‪ ,‬פעיל בולט במפלגה‬
‫הסוציאליסטית ועיתונאי‪ .‬עם פרוץ המלחמה ב‪ 1-‬בספטמבר ‪ 1939‬קיבל צו גיוס‬
‫לצבא הצרפתי מתוקף היותו אזרח צרפת‪ .‬ביולי ‪ 1940‬הוא שוחרר מהצבא‪ .‬כאחד‬
‫מראשי המפלגה הסוציאליסטית הבין את משמעותה של התקופה החדשה‪ ,‬ועם‬
‫פרסום החוקים החדשים באוקטובר ‪ 1941‬החל‪ ,‬עם רעייתו יחד‪ ,‬לחשוב על כיווני‬
‫פרנסה חדשים‪ 7.‬רק באוגוסט ‪ 1942‬הוא קיבל מכתב המורה לו כי בתוך חודשיים‬

                                    ‫עליו לצמצם את עבודתו ולטפל ביהודים בלבד‪.‬‬
‫גם בעיר צפאקץ יושמו הצווים בהדרגה‪ .‬מתוך חמישים ושניים יהודים‬
‫שהיו מועמדים להיפגע מהחוקים נושלו שישה כבר בשנת ‪ ,1940‬שבעה בשנת‬
‫‪ 1941‬ועוד עשרים ושלושה בשנת ‪ .1942‬כלומר‪ ,‬לא כל היהודים נושלו לאלתר‬
‫ממשרותיהם‪ .‬לחלקם ניתנו פיצויים על פי חוק‪ 8.‬לעומת זאת מחקר על הקהילה‬

    ‫היהודית בסוס מלמד שיהודי סוס נושלו מתפקידם לאלתר בעקבות צווי וישי‪9.‬‬
‫היו סיבות רבות ליישום האטי יחסית של החוקים החדשים‪ .‬האדמירל ז'אן‪-‬‬
‫פייר אסטווה‪ ,‬המושל הכללי של תוניסיה‪ ,‬סבר שהחוקים אינם מוסריים‪ .‬מיכאל‬
‫אביטבול הסביר כי אסטווה "היה אדם ספוג רגש דתי עמוק‪ ,‬שסוע וקרוע בין‬
‫נאמנותו למרשל פטן ואמונתו הנוצרית‪ ,‬שהקשתה עליו לבצע את הגזירות שעליהן‬

  ‫לא ידוע לי עד כמה יושם צו זה‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬עד כה אין כל עדות לחומר זה בארכיונים‪.‬‬            ‫‪	5‬‬
‫במבוא לספרו של לוסאין מואטי‪ ,‬שראה אור ב‪ 2008-‬והציג ביוגרפיות של רופאים בתוניסיה‬             ‫	‪6‬‬
‫לרבות רופאים יהודים‪ ,‬אין אזכור לתקופת וישי ולהשפעתה עליהם‪ .‬גם בביוגרפיות של‬
                                                                                            ‫‪	7‬‬
                                                         ‫הרופאים היהודים אין הנושא נזכר‪.‬‬    ‫‪	8‬‬
                                                            ‫כרמי‪ ,‬שלוש זהויות‪ ,‬עמ' ‪.52‑49‬‬   ‫‪	9‬‬

                                        ‫סעדון‪ ,‬צפאקץ‪ ,‬עמ' ‪ ,19‑16‬וכן הנספח בעמ' ‪.52‑45‬‬
                                                              ‫רובינשטיין‪-‬כהן‪ ,‬עמ' ‪.182‑174‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214