Page 204 - הציונות בתוניסיה
P. 204

‫‪  202‬פרק שלישי‬

‫התגברות כוחם של המוסלמים בשנה זו דווקא נוצרה לא מעט במחאה על‬
‫"הישגי הצרפתים"‪ .‬הצרפתים קיוו‪ ,‬אולי בסתר לבם‪ ,‬כי מהתערערות היחסים בין‬
‫יהודים לבין מוסלמים תוסט תשומת הלב של המוסלמים מהנוכחות הצרפתית אל‬
‫הנושא הקיומי היום‪-‬יומי כמו היחסים בינם לבין היהודים‪ 1932 .‬הייתה שנת שיא‬
‫משום ששנה קודם לכן התקיים הקונגרס הפן‪-‬אסלאמי בירושלים שקרא לעולם‬
‫הערבי להתאחד סביב מאבקם של ערביי ארץ ישראל ושליחים של המופתי אף‬
‫באו להטיף על כך בתוניסיה‪ .‬ייתכן שלשנת ‪ 1932‬יש גם קשר למאבקים פנימיים‬
‫שהחלו בתנועה הלאומית המוסלמית ושיאם יהיה בפילוג של שנת ‪ .1934‬ב‪1932-‬‬
‫הקים בורגיבה את העיתון "המעש התוניסאי" שנכתב בשפה הצרפתית והטיף‬
‫למאבק דמוקרטי וחילוני בכיבוש הצרפתי‪ .‬בורגיבה‪ ,‬עורך דין שהתחנך על ברכי‬
‫התרבות המערבית‪ ,‬לא הזדהה עם דרך הפעולה של מנהיגי הדור הקודם של‬
‫הדסתור ובעיקר עם שאדלי חיראללה‪ .‬היחס ליהודים ושאלת אופי התמיכה בעניין‬
‫הפלסטיני יכלו להיות עוד אמצעי לחידוד ההבדלים בין שני הפלגים של הדסתור‪.‬‬

                                 ‫לאחר הפילוג תגבר מגמה זו‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬פתחנו בשאלה אם הפעולה הציונית נפגעה בעקבות התגברות המתח‬
‫בין יהודים לבין מוסלמים‪ .‬בחינת הנושא מלמדת כי הפעילות הציונית נמשכה‬
‫כמעט באותה עוצמה ובלא הפרעה ממשית‪ .‬העיתונות הציונית המשיכה לפרוח‬
‫ומאמרים נגד הצרפתים ונגד המוסלמים ראו אור‪ .‬תנועות הנוער והמאבקים‬
‫הפנימיים בין הזרמים הציוניים המשיכו להתפתח באין מפריע‪ .‬ייתכן שהייתה‬
‫פגיעה כלשהי במסעות התעמולה‪ ,‬בעיקר של אורחים מיוחדים שבאו מחוץ‬
‫לתוניסיה‪ ,‬אך פגיעה זו הייתה נקודתית מצד הזמן והמקום‪ .‬העובדה היא שלאחר‬
‫תקריות ‪ 1932‬המשיכו להגיע שליחים מטעם הקרנות למסעות תעמולה בתוניסיה‬
‫כמעט ללא הפרעה‪ .‬היה אפוא פער גדול מאוד בין עוצמת ההתקפות המילוליות‬

                                      ‫של הדסתור לבין מידת הפגיעה שלו בציונות‪.‬‬
‫נשאלת אפוא השאלה‪ ,‬אם אכן הייתה הציונות גורם ששיבש את מערכות‬
‫היחסים בתוניסיה‪ ,‬מדוע לא הוגבל כוחה? ההסבר לכך חוזר לסיבה המרכזית‬
‫לאירועים האלה‪ ,‬והיא המציאות הקולוניאלית‪ .‬הלאומנים התוניסאים‪ ,‬ממש כמו‬
‫הציונות‪ ,‬נדרשו להסכים על שני עקרונות בסיסיים לפעילותם‪ .‬העיקרון הראשון‬
‫הוא הזכות להגדרה עצמית‪ .‬מפלגת הדסתור יכולה הייתה להתקיף את היהודים‬
‫אך לא לדרוש מהשלטונות לבטל את זכותם להגדרה עצמית או להתכחש לה כיוון‬
‫שאז הייתה כורתת את הענף שהיא יושבת עליו‪ .‬הם ידעו שדרישה כזאת היא חרב‬
‫פיפיות שבבוא העת תשמש את הצרפתים נגדם‪ .‬העיקרון השני הוא חופש הדיבור‪.‬‬
‫הגבלת חופש הדיבור של היהודים תהווה עילה לפגוע גם בחופש הדיבור של‬
‫המוסלמים‪ .‬הנה כי כן במציאות הקולוניאלית היו המאבקים האלה משמעותיים‬

                                                                       ‫לכל הגורמים‪.‬‬
‫עם זה‪ ,‬הישגי המוסלמים בנושא הזה לא היו מבוטלים‪ .‬הם גרמו להתעניינות‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209