Page 199 - הציונות בתוניסיה
P. 199
הציונות הלוחמת בתוניסיה (197 )1939-1926
אישיים .כמו כן ,הסבירו ,מניעת ההרצאה מהלפרן היא פגיעה בחופש הדיבור,
דבר שהם עצמם דורשים מהצרפתים ,ומחר ינצלו הצרפתים פעולה זו לשלול את
חופש הדיבור מהם (ובכך ניסו למעשה לרמוז לצרפתים לעשות כן) .עמדתו של
"הצדק" ברורה וחד משמעית "היום זה נגד הציונות ,מחר זה נגד ההתאזרחות
או כל שאיפה יהודית אחרת!" 135.בלית ברירה ,ומנימוקים אחרים לגמרי ,נאלצו
עורכי "הצדק" לשתף פעולה עם הרוויזיוניסטים בנושא עקרוני לחלוטין ,הזכות
לחופש דיבור .החשש מהתקדים הוא שדחף אותם לשתף פעולה ,שכן הדסתור גזר
גזרה שווה על ז'בוטינסקי ועל הלפרן ,ומכאן שאין הם מבחינים בין יהודי ליהודי,
ומכאן הדרך לדרישה לביטול השאיפות היהודיות ,כמו הדרישה לאזרחות צרפתית,
איננה רחוקה.
פרשת ביטול הרצאת הלפרן גרמה לאחדות בקהילה היהודית ושיאה בעצרת
שאורגנה ביוני 1932שנכחו בה כל מנהיגי הציבור היהודי 136.העצרת הסתיימה
בהרצאה שנשא הלפרן לקול תשואות הקהל .אין ספק שפרשת הלפרן לא הייתה
זוכה לתשומת לב כה גדולה אלמלא פרשת ז'בוטינסקי שקדמה לה ,גם אם הנושא
הזה לא הוזכר כלל בעצרת זו.
לאחר המאורעות בצפאקץ יצא אלוש במאמר ,שכותרתו 'די' ( 137,)Bastaובו
הוא טען כי היחסים בין יהודים למוסלמים עד 1932היו טובים למדי ונגזרו מחיי
היום-יום .היהודים מבקשים להמשיך לחיות בשקט ,לטפל בבעיותיהם וכמובן
להמשיך להתעניין בציון .בקיצור רב הוא מבקש "הניחו לנו לנפשנו" .עורכי
"הצדק" הסכימו עם גישתו של אלוש 138.כאשר ביקש אלוש להתחקות על גורמי
המתיחות הוא שאל "אם מצב כזה רצוי לאלה האמורים לשמור על הסדר במדינה".
אלוש סבור כי השלטונות הצרפתיים משתמשים ביהודים להסחת דעתם של
הלאומנים ממטרותיהם העיקריות ,שאם לא כן יקשה עליו להסביר מדוע התעסקו
המוסלמים בשנה האחרונה רק עם היהודים כאילו אין להם בעיות אחרות .עורכי
1 35שם.
B. Ami, “Le judaïsme tunisien a affirmé sa sympathie á la cause sioniste et proteste 136
.contre l’arbitraire”, Le Réveil juif, 9.1.1932בראשית הדיווח אלוש מציין את התלכדות
כל הכוחות היהודיים למחאה .בעצרת נכחו ראש הקהילה היהודית ,נשיא הפדרציה הציונית,
נציג מפלגת הצדק ,נציג הנוער היהודי ונשיא ארגון המתנדבים היהודים.
.F. Allouche, “Basta”, Le Réveil juif, 19.8.1932 1 37כדאי לשים לב שאלוש לא נקט את
המונח המקובל "ציונות" אלא את המונח "ציון" ,שהוא בעל קונוטציה דתית יותר ויש בו
כדי להוכיח שגם בדורות קודמים ,כאשר שאיפה זו הייתה קיימת — היא לא פגעה במרקם
היחסים הבין-עדתיים.
.“Aprés les incidents de Sfax”, La Justice, 5.8.1932 1 38הצגה הרמונית זו של היחסים
הבין-עדתיים בשני העיתונים נובעת מאופי הכתיבה העיתונאית ולא מניסיון להציג אמת
היסטורית .שני העיתונים מתעלמים לחלוטין מיחסה המסורתי של החברה התוניסאית
ליהודים .זאת ועוד ,ייתכן שיש להבין את טבעה של ההרמוניה כפי שהציג אותה שנער
במאמרו .ראו שנער ,עמ' .38
