Page 203 - הציונות בתוניסיה
P. 203

‫הציונות הלוחמת בתוניסיה (‪201  )1939-1926‬‬

‫טוב בשבילו כדי להפגין נוכחות ולנהל תעמולה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא קישר בין הביקור‬
‫הזה לבין הביקור של הווספוצ'י‪ .‬הוא רואה במלחי האנייה סוכנים פשיסטים‪" .‬אנו‬
‫מבקשים מהשלטונות לאסור כניסת ספינות פשיסטיות‪ ,‬כמו שרה א'‪ ,‬אניות בעלות‬

        ‫אופי צבאי"‪ .‬הוא מבקש לקרוא לסדר את האחראים לבואה של האנייה‪143.‬‬

                                                        ‫פלסטין — הארץ המובטחת‬

‫ראינו כי עניינם של הדסתורים בנושא הפלסטיני נועד לשרת את יחסיהם עם‬
‫העולם הערבי‪ ,‬קרי לזכות בתמיכה הבין‪-‬לאומית שהם נזקקו לה‪ .‬אך יתרה‬
‫מזו‪ ,‬נראה כי הוא בא לשרת גם צרכים פנימיים‪ .‬התמיכה במאבק הפלסטינים‬
‫בארץ ישראל היא תמיכה במאבק נגד הקולוניאליזם ובזכות ההגדרה העצמית‬
‫של ערביי ארץ ישראל‪ .‬כיוון שהמוסלמים הלאומנים לא יכלו להכריז בגלוי‬
‫ובמפורש על מאבקם נגד הקולוניאליזם הצרפתי הרי שהתנגדות לציונות‪" ,‬סוכנת‬
‫הקולוניאליזם"‪ ,‬כמוה כהצהרה נגד הקולוניאליזם הצרפתי‪ ,‬וכמוה כדרישה לזכות‬
‫ההגדרה העצמית שלהם‪ .‬הצרפתים הבינו את המסר של הלאומנים התוניסאים‬
‫לכל אורך הדרך‪ .‬ב‪ 1939-‬קיבל המושל הכללי מכתב מראש המשטרה ובו הוא‬
‫הסביר שהציבור המוסלמי אינו מחמיץ שום הזדמנות להעלות את הנושא‬
‫הפלסטיני ודרכו לגנות את הקולוניאליזם האירופי‪ 144.‬עוד סיבה אפשרית‬
‫לתמיכתם במלחמת הפלסטינים בציון נובעת מהיותה פעולה ארגונית רחבת‬
‫נושאים ורחבת היקף‪ ,‬ולפיכך היא יכלה לשמש בנקל מסווה להתארגנות לאומית‪,‬‬
‫אמצעי לגיוס המונים‪ ,‬דרך להכשרת הנהגה עתידית ובעיקר מאבק על דעת הקהל‬
‫בתוניסיה‪ .‬מדוע אפוא נפגעו מכך היהודים? דומה כי הסיבה פשוטה ומחזירה‬
‫אותנו למשחקי הכוחות של יחסי שליט נשלט במציאות הקולוניאלית‪ .‬היהודים‬
‫הם היסוד החלש יותר והפגיע יותר באוכלוסייה‪ .‬פגיעה ישירה בצרפתים הייתה‬
‫חושפת את הדסתור לפעולה תקיפה‪ ,‬הוצאתם אל מחוץ לחוק‪ ,‬הגליית מנהיגיהם‪,‬‬
‫איסור הפצת עיתונים וכדומה‪ .‬פגיעה ביהודים היא פגיעה עקיפה בצרפת שכן היא‬
‫מגלה לעין כול את חולשתה — צרפת אינה יכולה לערוב לסדר הציבורי ולפיכך‬

                                                ‫היא כשלה במשימתה כנותנת חסות‪.‬‬
‫ואולי הצרפתים אף נהנו מהתגברות המתח בין היהודים למוסלמים בשנה‬
‫זו דווקא‪ 1932 .‬הייתה שנת חגיגות יובל מאה שנים לכיבוש אלג'יריה וחמישים‬
‫שנה לכיבוש תוניסיה‪ .‬חגיגות אלו צוינו ברוב פאר והדר והעלו על נס את‬
‫הישגי הצרפתים בארצות האלה ונתנו למוסלמים להבין עד כמה עגום מצבם‪.‬‬

‫‪ 1	 43‬סנוסי‪ ,‬עמ' ‪ .100‬ראו ‪ .G. Adda, “L’affaire Sara I”, L’Avenir Social, 5.1.1938‬ג'ורג' אדה‬
‫(‪ )2008‑1916‬היה יהודי ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית בתוניסיה‪ .‬הוא‪ ,‬כמו חברי המפלגה‬

                          ‫היהודים האחרים‪ ,‬היה ממתנגדי הציונות בכלל ובתוניסיה בפרט‪.‬‬
                               ‫‪ 1	 44‬ראש המשטרה למושל הכללי‪ ,11.7.1939 ,‬מח"ן‪ ,‬תיק ‪.1871/2‬‬
   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208