Page 195 - הציונות בתוניסיה
P. 195
הציונות הלוחמת בתוניסיה (193 )1939-1926
סבור כי פעולה ציונית בתוניסיה היא פעולה לגיטימית לא רק בעיני השלטונות
הצרפתים אלא גם בעיני מפלגתו ובלבד שתיעשה בצנעה .בואם של שליחים כמו
פאני וויל מצרפת היה חשאי כיוון שהיא לא הייתה דמות מוכרת ברחבי העולם
המוסלמי .לא כן ז'בוטינסקי .ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני מהשורה הראשונה,
שדעותיו הציוניות וחלקו בהקמת ההגנה ב 1920-היו ידועים לכול .גם הבריטים
אסרו את כניסתו לארץ ישראל .איסור כניסתו לתוניסיה בעקבות לחץ המוסלמים
יתפרסם בעולם הערבי ויהיה בבחינת "תשלום המס" שאותו יהיו הלאומנים
חייבים לשלם לליגה הערבית כדי לזכות בתמיכתה ובאהדתה .מנקודת מבט אחרת
אפשר להציג זאת כך :הקונקרטיזציה של העניין הפלסטיני בתוניסיה היא שיצרה
את העימות העיקרי בין שתי התנועות הלאומיות .בהתייחסות הזאת מוסווית
גם אזהרה כי בביקורו של ז'בוטינסקי גלום פוטנציאל להפרת הסדר הציבורי
בתוניסיה.
יומיים לאחר פרסום הידיעה ,ב 11-במרס ,שב"הקול התוניסאי" לנושא והפנה
שאלה פומבית ישירה לראש שירותי הביטחון :אילו צעדים יינקטו כדי למנוע את
הפגיעה האפשרית בסדר הציבורי? הם ביקשו ממנו למנוע את הביקור ה"טיפשי",
כלשונם ,שפוגע ברגשותיהם .הצרפתים לא ביטלו את הביקור .יום לפני הביקור
כתב הממונה על הסדר הציבורי לממונה על ענייני הפנים בתוניסיה כי הביקור
אכן יתקיים ויישא אופי תרבותי מובהק .טענה זו מתאימה לתפיסה הצרפתית את
הציונות בתוניסיה כתנועה בעלת מסר חברתי תרבותי ולא פוליטי .ואולם עוד
באותו יום הוא כתב עוד מכתב ולפיו "חוג מקס נורדאו" בתוניס החליט לבטל את
ביקורו של ז'בוטינסקי בתוניסיה מתוך דאגה לסדר הציבורי .ראשי החוג ביקשו
שלא לפרסם ברבים את החלטתם .כמו כן ידע הכותב לספר כי צעירים יהודים
הפגינו מול בית ההוצאה לאור של העיתון "הקול התוניסאי" .ביום שז'בוטינסקי
אמור היה לבקר בתוניסיה התאספו כ 300-צעירים מוסלמים בנמל בתוניס כדי
לוודא שהצרפתים והיהודים לא הונו אותם .רק משיצא אחרון הנוסעים מהאנייה
והתברר כי ז'בוטינסקי אכן לא היה בין באיה ניאותו להתפזר.
אין ספק ,הלחץ המוסלמי פעל את פעולתו .האיומים הישירים פעלו היטב על
היהודים וכמוהם על הצרפתים ,וביטול הביקור היה בלתי נמנע .מפרשה זו יש
ללמוד כמה דברים .ראשית ,הביטול היה סמוך מאוד להפלגתו של ז'בוטינסקי,
ביטול של הרגע האחרון .מסקנתנו היא ששני הצדדים ,המוסלמים מזה והצרפתים
מזה ,ביקשו ללמוד את גבולות היחסים שלהם .האומנם היו פורצות מהומות
בתוניסיה אילו היה ז'בוטינסקי מגיע לביקור? כלום אין בכוחם של הצרפתים
לדכא במהירות וביעילות מהומות כאלה ואולי אף לנצלן כדי לפגוע בתנועה
הלאומית התוניסאית? והלאומנים ,האם לא חששו שתקריות כאלה עשויות באופן
טבעי להפוך לחרב פיפיות ולפגוע גם בהם? מובן כי אין תשובות חד-משמעיות
לשאלות הללו .הניסיון למתוח את החבל עד נקודה מסוימת הוא חלק ממאבקים
