Page 193 - הציונות בתוניסיה
P. 193
הציונות הלוחמת בתוניסיה (191 )1939-1926
לנצל את הרגישות של היהודים למצבם הכלכלי כדי לפגוע בפעילות הציונית
בתוניסיה .יש לייחס חשיבות ליחסיהם עם הליגה הערבית ,כלומר להשתתפות
ראשי הדסתור בוועידות הפן-אסלאמיות ,קבלת חומר תעמולה מהליגה הערבית,
קבלת נציגים מפלסטין לתעמולה ,משלוח כסף וכדומה .בסוף 1938שיגר אחד
מראשי הדסתור הישן ,מוהאדין קליבי ( ,)Mohiédine Klibiמכתב לנשיא הקונגרס
הערבי להגנת פלסטין ובו הוא מסביר את הקושי שלהם לאסוף כספים בתוניסיה
עקב המדיניות הצרפתית ,ולפיכך הוא מבקש משר החוץ הצרפתי להתערב כדי
שלא תיווצר אפליה בינם לבין הציונים ,שכן לציונים הותר לערוך מגביות.
ביטויי הפעולה האלה מחייבים לשים לב לשתי נקודות מרכזיות .הנקודה
הראשונה היא מגוון הנושאים שהגופים האלה פעלו בהם והפריסה הטריטוריאלית
של פעילותם .ביטויים כמו כסף ,תעמולה ,הפגנות ,עיתונות ,יחסים עם גופים בין-
לאומיים — אלו אבני היסוד של כל פעילות לאומית והם חשובים לעצם קיומה
של פעילות לאומית .הנקודה השנייה היא הדמיון בין ביטויי ההזדהות הציונית
עם פלסטין לבין ביטויי ההזדהות של המוסלמים עמה .היחסים עם הליגה
הערבית יכולים להקביל ליחסי הציונות עם ההסתדרות הציונית העולמית ,איסוף
הכספים ,התעמולה בעיתונות ,ההפגנות ,ימי הצום והתפילות המיוחדות ,ואפילו
החרם הכלכלי בין שתי התנועות זהים ממש .כלום את דרכי הפעולה האלה למדה
התנועה הלאומית המוסלמית מהציונים? קשה למצוא הוכחה חד-משמעית לכך,
ועם זה ,לא פעם הלאומנים עודדו את תומכיהם באמרם שהציונים אספו בעיר
כלשהי סכום כסף לטובת אחיהם בפלסטין .כלומר המוסלמים היו ערים לדמיון
בדרכי הפעולה של שתי התנועות.
הדמיון בדרכי הפעולה בין שתי התנועות הלאומיות אינו מפתיע שכן מדובר
בשתי תנועות לאומיות בעלות זיקה ישירה לנעשה בפלסטין גם אם לא בעוצמה
זהה .ההזדהות של הלאומנים התוניסאים נועדה להשיג תמיכה פוליטית בין-
לאומית בענייניהם הפנימיים בתוניסיה .בלא ההזדהות עם הפלסטינים הם לא היו
משיגים את תמיכת העולם הערבי ,ובלא תמיכת העולם הערבי הם לא היו משיגים
שום הזדהות עם מאבקם .בעבור הציונים ,לעומת זאת ,פלסטין הייתה מולדת וביום
מן הימים היא הייתה אמורה לשמש תחליף לחיים בתוניסיה .לשתי התנועות האלה
קשר אימננטי — לאומי ודתי — לתפוצה שהיא מחוץ לארץ הפעילות שלהם ,ולשתי
התנועות הלאומיות היא משמשת בסיס לזהות פוליטית מודרנית בתוניסיה —
אם כי כאמור ,לא באותה עוצמה .ולבסוף ,שתי התנועות היו תחת שלטון
קולוניאלי צרפתי והיו חייבות לשקול היטב כל צעד וצעד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא עד כמה נפגעה הפעילות הציונית מהחיכוך
עם התנועה הלאומית התוניסאית ,ואם שתי התנועות הללו יכלו לתמוך באחיהם
בפלסטין מבלי שהדבר יפגע בהתפתחותן .כמו כן נשאלת השאלה כיצד פועלת
תנועה ציונית בארץ מוסלמית תחת שלטון קולוניאלי וכיצד היא מגיבה ומתפתחת
