Page 228 - הציונות בתוניסיה
P. 228

‫‪  226‬פרק רביעי‬

‫עוז לעשות מה שהיה עושה המנהל בכבודו ובעצמו"‪ 64.‬תחושה זו מבטאת את‬
‫הרגשות המעורבים כלפי צרפת‪ ,‬שכן המנהל סבר שכך גם הוא היה נוהג לו היה‬
‫במקומו‪" .‬גאווה צרפתית" המדגימה את השניות ביחס לתרבות שעל ברכיה גדל‬
‫ממי תאפיין לדעתנו גם חלק מדפוסי הפעילות הציונית לאחר המלחמה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫סיגול האקטיביות‪ .‬ממי מתפטר מהתיכון "בלי לחכות"‪ ,‬וכעת הוא עובד לצורך‬
‫קיומו‪ .‬האקטיביזם לא נבע רק מהאכזבה מצרפת אלא גם מתהליך התבגרות‬

                             ‫שהסטודנט חש בו כי הוא כבר יכול לכלכל את עצמו‪.‬‬
‫הצווים האנטישמיים שניתנו בתקופת וישי מטבעם חיזקו את התחושות‬
‫הלאומיות של חלקים בציבור היהודי‪ .‬לאחר שרבים ניסו להתחמק מעברם‬
‫היהודי‪ ,‬באו הצווים והגדירום מחדש יהודים‪ .‬בעל כורחם או מתוך תחושת הכרה‬
‫חדשה החלו יהודים לפעול בקרב הציבור היהודי‪ ,‬בעיקר בתחומי החינוך והסעד‬
‫הקהילתי‪ .‬מכיוון שהנוער היהודי היה בין הנפגעים העיקריים מהנומרוס קלאוזוס‬
‫ומפיזור תנועות הנוער היהודיות‪ ,‬אך טבעי היה שתקופת וישי תזרז את קיום‬

                                                                            ‫פעילותו‪.‬‬
‫תקופת וישי נתנה לנוער היהודי כיוון חלופי בשעה שהחלטה על הדרך הייתה‬
‫כורח קיומי‪ .‬בתקופה זו הייתה חפיפה בין החשת תהליך ההתבגרות הפיזי לבין‬

                                                   ‫ההכרח למצוא כיוון ודרך בחיים‪.‬‬
‫התקופה הגרמנית מצטיירת אצל ממי כתקופה של חלום בלהות‪ ,‬סיוט בהקיץ‪,‬‬
‫שואה‪ ,‬תהום‪ .‬אלה מעט מן הדימויים שהוא בחר לתאר בהם את רגשותיו‪ .‬תקופה‬
‫זו חיזקה בו רגשות שהחלו להתעצב בתקופת וישי‪ :‬הגאווה הלאומית והאקטיביזם‪.‬‬
‫האקטיביות של המחבר בולטת לאורך כל תיאוריו‪ :‬הניסיון למצוא מפלט אצל‬
‫הצרפתים‪ ,‬ההחלטה להצטרף לנוער במחנות העבודה‪ ,‬קיום פעולות במחנה‪,‬‬
‫הניסיון להנהיג את אסירי מחנה העבודה‪ ,‬ובסופו של דבר החלטתו לברוח‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫האקטיביזם עומד בניגוד גמור לפסיביות של תקופת ההתבוללות וההיטמעות‬

                                                                          ‫התרבותית‪.‬‬
‫התחושה הלאומית לא נבעה רק מהכרת הערך העצמי אלא גם מהגדרה‬
‫חיצונית‪ .‬אם בתקופת וישי הצרפתים רק הגדירו את יהדותם של יהודי תוניסיה‪,‬‬
‫הרי שעם בוא הגרמנים כבר נוצרה חציצה פיזית בין חלקי האוכלוסייה‪" .‬כי‬
‫לא הייתה כל אפשרות של הסוואה‪ ,‬כל קיבוץ‪ ,‬כל פרט היו בהם סימני זיהוי‬
‫ברורים"‪ 65.‬לתחושת שייכות קולקטיבית זו היו גם תכנים ממשיים‪ .‬התפילה‪,‬‬
‫לימוד העברית ושירת התקווה במחנה היו ביטויים לתכנים האלה‪ .‬בדרשה שנשא‬
‫ממי לפני היהודים בכינוס במחנה בחר לדבר על "הכרת הערך העצמי"‪ 66.‬בתום‬
‫הכינוס במחנה הוא בחר לשיר את התקווה‪ .‬הוא פקד על חבריו בעברית לעמוד‬

                                                                                         ‫‪ 6	 4‬שם‪.‬‬
                                                                                ‫‪ 	65‬שם‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬
                                                                                ‫‪ 	66‬שם‪ ,‬עמ' ‪.200‬‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233