Page 223 - הציונות בתוניסיה
P. 223

‫נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה  ‪221‬‬

‫השפעות אירועי מלחמת העולם השנייה על תוניסיה ועל שכנותיה והשלכותיהם‪.‬‬
‫את ההשפעות נבחן משלושה כיוונים‪ :‬מעמדה של צרפת בתוניסיה‪ ,‬השפעות‬
‫המלחמה על החברה היהודית ושינוי יחסם של המוסדות הציוניים העולמיים אל‬

                                               ‫ארצות האסלאם ובכלל זה לתוניסיה‪.‬‬

                                                       ‫מעמדה של צרפת בתוניסיה‬

‫מבחינה צבאית הובסה צרפת תבוסה מחפירה בידי כוחות גרמניה‪ 58.‬בתוך‬
‫שבועות בודדים יכול היה היטלר לשחזר את מצעד הניצחון שקיים צבא פרוסיה‬
‫ברחובות פריז שבעים שנה קודם לכן‪ .‬צרפת‪ ,‬שהתיימרה להיות מעצמה צבאית‪,‬‬
‫התגלתה כ"נמר של נייר"‪ .‬פעולותיה של המחתרת הצרפתית ושל צבא צרפת‬

                                   ‫החופשית לא יכלו לכסות את ערוותה של צרפת‪.‬‬
‫תוניסיה הייתה המדינה היחידה בצפון אפריקה הצרפתית שעל שטחה התנהלו‬
‫קרבות בין כוחות הציר‪ ,‬גרמניה ואיטליה‪ ,‬לבין בנות הברית ובכללן כוחות צרפת‪.‬‬
‫הקרבות היו קשים אבל תבוסת כוחות הציר הייתה ברורה למדי‪ .‬האבדות של בנות‬

    ‫הברית בקרבות אלו הסתכמו ביותר מ‪ 8,000-‬הרוגים ועוד כ‪ 25,000-‬פצועים‪59.‬‬
‫צרפת הובסה במלחמה‪ .‬חולשה זו‪ ,‬כמו חולשתה לאחר התבוסה בקרבות‬
‫של סדאן ב‪ ,1870-‬הייתה האות לכוחות החברתיים והלאומיים בצפון אפריקה‬
‫הצרפתית לפתוח במאבק לעצמאות‪ .‬המלחמה הוכיחה כי את צרפת אפשר לנצח‪,‬‬
‫ובלי מאמץ רב‪ .‬לאבדן מעמדה כמעצמה צבאית נוסף גם מצב כלכלי קשה ביותר‪.‬‬
‫נזקי המלחמה בתוניסיה היו רבים‪ ,‬וצרפת לא יכלה להשקיע כסף בקולוניות‬

                         ‫כבעבר‪ ,‬שכן מצבה הכלכלי של צרפת עצמה היה בכי רע‪.‬‬
‫לאבדן הדימוי של צרפת כמעצמה המעניקה חסות כלכלית צבאית ופוליטית‬
‫נוספו שני תהליכים התלויים זה בזה ואשר עצמתם תלך ותגבר עם השנים‪ :‬תהליך‬
‫הדה‪-‬קולוניזציה מצד אחד והתגברות כוחם של הלאומנים בתוניסיה ודרישותיהם‬

                                                                ‫לעצמאות מצד אחר‪.‬‬
‫בעולם כולו החלו מדינות שהיו תחת שלטון קולוניאלי אירופי בתהליך של‬

‫באופן אישי בתקופת וישי כאשר הוצאה בתו מבית הספר שלמדה בו‪ ,‬אך הוא לא מצא לנכון‬                 ‫‪	58‬‬
‫לייחס לתקופה חשיבות רבה‪ ,‬בטח לא בהקשר היהודי‪ .‬הסוציולוג והסופר בן תוניסיה‪ ,‬אלבר‬               ‫‪5	 9‬‬
‫ממי‪ ,‬היה היחידי שערך חשבון נפש נוקב בשאלת היחס לצרפת שלאחר המלחמה‪ .‬ייחסנו‬
‫חשיבות רבה לעדותו בעיקר משום שהיא מסתמכת‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על יומנים שנכתבו לפני‬
‫המלחמה ובמהלכה והיו לנגד עיניו בעת שכתב את הדברים‪ .‬מוטיב היומן חוזר רבות לאורך‬
‫כל הספר "נציב המלח" לא רק כצורך נפשי אלא גם כפעולה פיזית‪ .‬הספר נכתב בשנת ‪1953‬‬

                                           ‫כאשר זיכרונות המלחמה עדיין היו טריים במוחו‪.‬‬
‫ראו כהן‪ ,‬תולדות השואה‪ ,‬עמ' ‪ ;51‑49‬מארוס ופקסטון‪ ,‬עמ' ‪ .30‑17‬על הנושא בהרחבה ראו‬

                                                                  ‫ספרם של מארוס ופקסטון‪.‬‬
                                                                              ‫ליאוני וספיבק‪.‬‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228