Page 219 - הציונות בתוניסיה
P. 219
נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה 217
הגרמנים לתוניסיה ,ובמשך שישה חודשים לא היה כל קשר בין ארץ ישראל לבין
תוניסיה .לאחר הכיבוש הגרמני חידש ירושלמי את הצעותיו ,אך הפעם התמונה
כבר הייתה שונה לגמרי.
סיכומו של דבר ,מדיניות מוסדות התנועה הציונית כלפי הציונות בתוניסיה
בתקופת וישי מלמדת שראשי הציונות לא הבינו את המציאות בתוניסיה .לתנועה
הציונית ,שיוצגה במקרה זה על ידי שני אישים ,פישר וליכטהיים ,לא היו הרבה
אפשרויות לפעול במציאות כה מורכבת ורגישה .אפשר להבין את עמדתו של
ליכטהיים ,שטרם נחשף לפעילות בתוניסיה וזו הייתה התנסותו הראשונה עם
עבודה בארץ זו .אך לא כן פישר .הוא הכיר את המציאות בתוניסיה ואת ירושלמי.
הוא היה מודע למציאות תחת שלטון וישי .הייתה לו מערכת יחסים מורכבת
עם ירושלמי אך לא הייתה זו העת לשאת את מחלוקות העבר .מדיניותו כלפי
ירושלמי בתקופה זו אינה מובנת דייה .גם מדיניות התנועה הציונית אינה מובנת
נוכח הטיפול שכבר נעשה במוסדות הציונים בארץ בנושא "השליחות לארצות
האסלאם" בתקופת המלחמה .ברית הארגונים החלוצים ,מחלקת הארגון ומחלקת
הנוער והחלוץ פעלו להכשרת שליחים לארצות המזרח .ייתכן שנחום ירושלמי לא
היה דמות השליח שהם ייחלו לה ,אך הוא חי בתוניסיה והכיר היטב את המציאות
בה לאחר שלוש שנות שהותו בה.
הפעילות הציונית בתקופת הכיבוש הגרמני
אירועי תקופת וישי החווירו לעומת ששת חודשי הכיבוש הגרמני (נובמבר
–1942מאי )1943שהפכו את היוצרות 44 .הנהגת הקהילה היהודית תמרנה ככל
יכולתה בין הציבור היהודי המבולבל ,התוהה וההמום לבין הלחץ הגרמני הבלתי
צפוי 45.ההחרמה הגרמנית של כל רכוש בעל ערך 46ובעיקר גיוס הצעירים
לעבודות הכפייה ערערו את שלוות נפשה של יהדות תוניסיה והוציאו אותה
משיווי משקלה 47.הקרבות שהתנהלו בדרום תוניסיה וההפצצות המסיביות של
בנות הברית ומנגד של הגרמנים הקשו על האוכלוסייה המקומית לחיות את חייה.
יהודים רבים נאלצו לחפש מקומות מסתור בכפרים ערביים ,בדרך כלל תמורת
באופן יחסי נחקרה תקופת המלחמה בצורה מקיפה למדי .ראו למשל :אביטבול ,יהודי 4 4
צרפת; פארילה; אברהמי ,כספים; הנ"ל ,יחס הממשל; קארפי; סאביי; הטל ,גרמניה; לסקר,
הציונות; שרף; צור ,יהודי תוניס .במרבית המחקרים ,למעט במחקרו של לסקר ,לא הושם 45
הדגש על ההיבט העומד במרכז דיוננו ,והוא השפעת המלחמה על הקהילה היהודית בכלל 4 6
4 7
ועל הציונות בפרט.
צור ,יהודי תוניס.
אברהמי ,כספים.
נושא גיוס הנוער היהודי לא נחקר מן הפן של החתך החברתי של המגויסים והתגובות
לנושא.
