Page 217 - הציונות בתוניסיה
P. 217

‫נקודת המפנה — מלחמת העולם השנייה בתוניסיה והשפעותיה  ‪215‬‬

‫להסתדרות הציונית״) היה נתון להשפעת הרוויזיוניסטים עקב חולשתו‪ .‬מצב‬
‫זה גרם לאדישות בכל שאר הגופים הפוליטיים והציוניים‪ ,‬ובהם גם בקרב גדוד‬
‫הקק״ל ובקרב תלמידי המורה מירושלים וכן בקרב הציונים הרשמיים‪ .‬את מכתבו‬
‫סיים ירושלמי בהצעה להיות בא כוחה של מחלקת הארגון בתוניסיה‪ :‬״יש לי‬
‫כבר כאן בתוניס משרד ציוני קטן‪ ,‬מצויד במכונת כתיבה ומסודר בטעם‪ ...‬ובקרוב‬
‫אפתח אצלי גם את הספריה העברית הראשונה בתוניסיה״‪ 37.‬ירושלמי ביקש‬
‫להיות ״קומיסר לארגון הפדרציה ופעולותיה״‪ .‬לאחר מכן עבר ירושלמי להצעות‬
‫מעשיות‪ :‬לפעול בקרב הנוער‪ ,‬לשנות את מבנה הפדרציה‪ ,‬לפתוח לה משרד‬

                                                        ‫ולהסדיר את מעמדה החוקי‪.‬‬
‫מכתבו של ירושלמי היה כתוב בטוב טעם‪ ,‬וניתוחו הוכיח שהוא ראה את‬
‫המציאות הפוליטית בתוניסיה ואת מצב הפדרציה הציונית בה נכוחה‪ .‬פנייתו‬
‫הייתה ישירה וחד‪-‬משמעית וגם מובנת נוכח מצבו הכספי הקשה ונוכח ההבנה‬
‫שלא יוכל לחזור לארץ בקרוב בשל שיבוש הדרכים שיצרה המלחמה‪ ,‬וכן נוכח‬

                   ‫הרצון האישי להוכיח לפישר שלמרות הכול הוא יזכה בשליחות‪.‬‬
‫לאוטרבך לא מיהר להשיב לירושלמי על פנייתו‪ ,‬ובינתיים הוא פנה לגורמים‬
‫שונים ואסף עליו מידע‪ .‬הוא גילה כלפי ירושלמי אהדה מהולה בחשדנות‪.‬‬
‫לאוטרבך ביקש מירושלמי להשתלב במסגרות הקיימות‪ ,‬שכן ״במצב הקיים עלינו‬
‫לשמור על המסגרות הארגוניות שלנו‪ ,‬לא לפגוע בהן ולחזק את סמכותן וכושר‬
‫פעולתן״‪ 38.‬אלו דברים כלליים מאוד ולא מחייבים‪ ,‬ובוודאי שאין הם מוכיחים‬

                  ‫שהדמויות הפועלות הבינו את המציאות בתוניסיה בתקופת וישי‪.‬‬
‫הקשר עם לאוטרבך התנהל בעצלתיים‪ .‬נפילתה של צרפת והקמת ממשלת‬
‫וישי‪ ,‬ההסתבכות האיטלקית בלוב והמלחמה במדבר המערבי‪ ,‬כל אלה עיכבו‬
‫את מכתב התשובה של לאוטרבך לירושלמי‪ .‬ההתכתבות ביניהם חודשה לקראת‬
‫סוף שנת ‪ ,1941‬ושתיקתו המאולצת של לאוטרבך לבטח אכזבה את ירושלמי‪ .‬עם‬
‫חידוש הקשר‪ ,‬לא הזכיר ירושלמי ללאוטרבך את רעיונותיו בקשר לחידוש ארגון‬
‫הפדרציה הציונית המקומית‪ ,‬הוא סיפר רק על פעילותו הנמרצת בענייני החינוך‪.‬‬
‫בין שירושלמי נפגע מיחסו החשדני קמעה של לאוטרבך ובין שניסה לבחון מחדש‬

                ‫את הדופק‪ ,‬היה ברור לו כי לא יזכה בשלב זה בשליחות המיוחלת‪.‬‬
‫קשיי התקשורת שיצרה המלחמה הובילו להקמת משרד של הסוכנות היהודית‬
‫בז׳נבה‪ .‬בראש המשרד עמד ריכארד ליכטהיים‪ ,‬והוא היה אמון על הקשר עם‬
‫ארגונים יהודיים באירופה‪ .‬בסוף אוגוסט ‪ 1941‬פנה ירושלמי למשרד בז'נבה וביקש‬
‫לתווך בינו לבין משפחתו וכן בינו לבין גופים ציוניים אחרים בארץ‪ .‬ירושלמי‬
‫סיפר לליכטהיים על בלחסן ועל מצב הפעילות הציונית בתוניסיה ואף על יחסיו‬
‫עם לאוטרבך‪ ,‬וביקש לקבל לוחות קק״ל בצרפתית ובעברית כדי שיוכל להפיצם‪.‬‬

                                             ‫‪ 3	 7‬ירושלמי ללאוטרבך‪ ,5.4.1940 ,‬אצ״מ‪.S5-492 ,‬‬
                                                       ‫‪ 3	 8‬לאוטרבך לירושלמי‪ ,30.12.1940 ,‬שם‪.‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222