Page 265 - הציונות בתוניסיה
P. 265
הציונות המגשימה (247 )1948‑1944
הציוני העיקרי ,הרוויזיוניסטים ,מן הצד האחר — היו מחוץ לתחום פעולתה ומחוץ
לתחום השפעתה.
כישלונה של הפדרציה היה בחוסר יכולתה להנהיג את הציונות המקומית.
היא לא השכילה להוציא עיתון משלה (כל העיתונים הציוניים היו עיתונים
רוויזיוניסטים) והיא לא הצליחה לאחד את הכוחות הציוניים ולגבשם .עם זה,
כוחה של הציונות נשמר בעיקר הודות לתהליכים עמוקים בחברה היהודית
שלפדרציה לא הייתה כל שליטה עליהם .הכוח החשוב מכול היה כוחן של תנועות
הנוער הציוני ומחויבותן העמוקה להגשמה עצמית.
הזרמים בתנועה הציונית
בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה אפשר היה לזהות בתוניסיה ארבע מגמות
אידיאולוגיות וארגוניות מובהקות.
המחנה הרוויזיוניסטי
המגמה הראשונה הייתה של הרוויזיוניסטים ובית"ר .במידה לא מעטה הם המשיכו
את דפוסי הפעולה שהיו נהוגים לפני המלחמה .בית"ר המשיכה לפעול כתנועת
הנוער החזקה והמשמעותית ביותר במדינה .היא ניסתה להוציא מחדש את עיתון
התנועה" ,מחברות בית"ר" ,אך הוצאתו הופסקה לאחר זמן לא רב .אפרים לוזון
המשיך לשמש נציב בית"ר בתוניסיה .בהנהגה הרוויזיוניסטית לא חלו שינויים
משמעותיים .משפחת לוזון המשיכה להיות הכוח המנהיג והמוביל בה .אלי לוזון
היה ראש התנועה אם כי לא השתתף השתתפות פעילה בפעילות התנועה עקב
מחלתו .העיתון הרוויזיוניסטי "העיתון של ישראל" שב לצאת לאחר שנאלץ
להפסיק את הופעתו עם פרוץ המלחמה .הפעילות סביב העיתון אפשרה לכוחות
חדשים להצטרף להנהגת התנועה .זה היה העיתון הציוני והיהודי החשוב ביותר.
העיתונות היהודית שהכרנו מן העבר הפסיקה להופיע לאחר המלחמה .יכולתה
של התנועה הרוויזיוניסטית לפרסם עיתון היא ביטוי נוסף לניצחון הקו הציוני על
פני הקו המתבולל.
אחת הבעיות הקשות יותר של הרוויזיוניסטים הייתה היותם חלק מההסתדרות
הציונית החדשה .לאחר מות ז'בוטינסקי ולנוכח אירועי מלחמת העולם השנייה
הובע הרצון לחזור אל ההסתדרות הציונית .בדצמבר 1945נערך בתוניס משאל בין
חברי התנועה אם לחזור להסתדרות הציונית ובאילו תנאים .תוצאות המשאל היו
חד משמעיות :חזרה להסתדרות הציונית בלי שום תנאים 13.משמעות הדבר הייתה
שהרוויזיוניסטים יוכלו להתמודד על מקומם בבחירות לקונגרס הציוני ושיהיה
1 3יצחק לוזון לאברמק ,25.12.1945 ,אק"א ,ה.)1( 37 ,2-
