Page 267 - הציונות בתוניסיה
P. 267
הציונות המגשימה (249 )1948‑1944
תוניסיה .ההגשמה בקיבוץ לא התאימה למרבית יהודי תוניסיה ,מרוקו ואלג'יריה
והמציאות שיצרו השליחים ב ,1947-כאשר נפתח הפתח לעלייה בי"ת ,הוכיחה
זאת מעל לכל ספק.
בתחום הארגוני ,השליחים הם שהעניקו לצעירי ציון את הכוח להחליט
למי יינתנו רישיונות העלייה ,ה"סרטיפיקטים" ,ולאן יוקצו המשאבים שהגיעו
מהמוסדות בארץ .לפי תפיסת השליחים הם היו צריכים להיות "הגשר החי" בין
צפון אפריקה לבין ארץ ישראל .בכך העניקו לתנועה זו כוח רב יותר מכפי כוחה
האמתי באוכלוסייה לעומת תנועות אחרות בתוניסיה .לא פלא שנושא זה יהפוך
לסלע המחלוקת ומקור לתחושות תסכול וכעס .לשליחים הייתה השפעה גם על
אופן תפקודה הפנימי של התנועה .הם ראו עצמם מנהליה ומדריכיה של התנועה
אף שהקבוצה המייסדת של התנועה הייתה בעלת יכולת ארגונית ואינטלקטואלית
להנהיג את עצמה .גם זה היה פתח למאבקים ולמשברים בהנהגת התנועה ובסופו
של דבר הביא לפילוגה.
השליחים הם שהוסיפו את הגוון הסוציאליסטי לתנועה ,ובעקבותיהם החל
להיווצר הקשר בין התנועה לבין מוסדות הקיבוץ המאוחד .בפרק זמן קצר
למדי הפכה תנועה זו מתנועה מקומית לתנועה צפון אפריקנית ,מתנועה בעלת
מסר חברתי ציוני כללי לתנועה בעלת מסר סוציאליסטי ברור .אך יותר מהכול,
השליחים הפכו אותה לגשר בין צפון אפריקה לבין מוסדות היישוב .לדוד בן גוריון
כתבו השליחים שהכוונה היא "להפוך את צ.צ=[ .צעירי ציון] לתנועה המונית
ולגמור אחת ולתמיד עם השפעת הרביזיוניזם ששלט שלטון יחיד פה עד שלא
קמו צ.צ" 16.בשנת 1947הצטרפו "צעירי ציון" לתנועת דרור העולמית המקורבת
לקיבוץ המאוחד .זה היה עוד צעד שנעשה בהשפעת השליחים על התנועה
הצעירה שנוסדה כתנועה עצמאית לאחר המלחמה .המגמה של קשר עם תנועת
אם ,שהיא מפלגה הפועלת הן בקונגרס הציוני הן בארץ ישראל ,הייתה מוכרת גם
בעבר בעיקר בקרב הרוויזיוניסטים ובקרב בית"ר וגם במקרה של השומר הצעיר.
לאחר המלחמה התגברה מגמה זו בין היתר בשל נוכחות השליחים מארץ ישראל.
מאפיין אחר של תנועה זו היה אופי ההנהגה" ,האקטיבה" בלשונם .מרבית
חברי התנועה היו צעירים בשנות העשרים לחייהם .זהו גיל שהבוגר צריך לבחור
בו את דרכו בחיים ,ואין הדבר פשוט .מרבית החברים באו ממשפחות בורגניות
או זעיר בורגניות ,מרביתם למדו בבתי ספר תיכוניים ואף החלו לימודי המשך
מקצועיים גבוהים יותר .כלומר זו הייתה קבוצה אינטלקטואלית שמסגרת
תנועת נוער כשלעצמה לא סיפקה אותם עוד .מכאן גם חיפשו דרך לפתרון טוב
ומשמעותי יותר .קבוצה זו התאפיינה בסגירות חברתית .הסגירות לא הייתה כלפי
החברה .להפך ,התנועה שאפה לכבוש את כל הרחוב היהודי .הסגירות הייתה של
הנהגת התנועה כלפי חבריה .לא היה קל להתקבל אליה .מועמד לתנועה חייב היה
16מכתב לבן גוריון ,בלא תאריך ,אצ"מ.S-44 304 ,
