Page 267 - הציונות בתוניסיה
P. 267

‫הציונות המגשימה (‪249  )1948‑1944‬‬

‫תוניסיה‪ .‬ההגשמה בקיבוץ לא התאימה למרבית יהודי תוניסיה‪ ,‬מרוקו ואלג'יריה‬
‫והמציאות שיצרו השליחים ב‪ ,1947-‬כאשר נפתח הפתח לעלייה בי"ת‪ ,‬הוכיחה‬

                                                                 ‫זאת מעל לכל ספק‪.‬‬
‫בתחום הארגוני‪ ,‬השליחים הם שהעניקו לצעירי ציון את הכוח להחליט‬
‫למי יינתנו רישיונות העלייה‪ ,‬ה"סרטיפיקטים"‪ ,‬ולאן יוקצו המשאבים שהגיעו‬
‫מהמוסדות בארץ‪ .‬לפי תפיסת השליחים הם היו צריכים להיות "הגשר החי" בין‬
‫צפון אפריקה לבין ארץ ישראל‪ .‬בכך העניקו לתנועה זו כוח רב יותר מכפי כוחה‬
‫האמתי באוכלוסייה לעומת תנועות אחרות בתוניסיה‪ .‬לא פלא שנושא זה יהפוך‬
‫לסלע המחלוקת ומקור לתחושות תסכול וכעס‪ .‬לשליחים הייתה השפעה גם על‬
‫אופן תפקודה הפנימי של התנועה‪ .‬הם ראו עצמם מנהליה ומדריכיה של התנועה‬
‫אף שהקבוצה המייסדת של התנועה הייתה בעלת יכולת ארגונית ואינטלקטואלית‬
‫להנהיג את עצמה‪ .‬גם זה היה פתח למאבקים ולמשברים בהנהגת התנועה ובסופו‬

                                                             ‫של דבר הביא לפילוגה‪.‬‬
‫השליחים הם שהוסיפו את הגוון הסוציאליסטי לתנועה‪ ,‬ובעקבותיהם החל‬
‫להיווצר הקשר בין התנועה לבין מוסדות הקיבוץ המאוחד‪ .‬בפרק זמן קצר‬
‫למדי הפכה תנועה זו מתנועה מקומית לתנועה צפון אפריקנית‪ ,‬מתנועה בעלת‬
‫מסר חברתי ציוני כללי לתנועה בעלת מסר סוציאליסטי ברור‪ .‬אך יותר מהכול‪,‬‬
‫השליחים הפכו אותה לגשר בין צפון אפריקה לבין מוסדות היישוב‪ .‬לדוד בן גוריון‬
‫כתבו השליחים שהכוונה היא "להפוך את צ‪.‬צ‪=[ .‬צעירי ציון] לתנועה המונית‬
‫ולגמור אחת ולתמיד עם השפעת הרביזיוניזם ששלט שלטון יחיד פה עד שלא‬
‫קמו צ‪.‬צ"‪ 16.‬בשנת ‪ 1947‬הצטרפו "צעירי ציון" לתנועת דרור העולמית המקורבת‬
‫לקיבוץ המאוחד‪ .‬זה היה עוד צעד שנעשה בהשפעת השליחים על התנועה‬
‫הצעירה שנוסדה כתנועה עצמאית לאחר המלחמה‪ .‬המגמה של קשר עם תנועת‬
‫אם‪ ,‬שהיא מפלגה הפועלת הן בקונגרס הציוני הן בארץ ישראל‪ ,‬הייתה מוכרת גם‬
‫בעבר בעיקר בקרב הרוויזיוניסטים ובקרב בית"ר וגם במקרה של השומר הצעיר‪.‬‬

 ‫לאחר המלחמה התגברה מגמה זו בין היתר בשל נוכחות השליחים מארץ ישראל‪.‬‬
‫מאפיין אחר של תנועה זו היה אופי ההנהגה‪" ,‬האקטיבה" בלשונם‪ .‬מרבית‬
‫חברי התנועה היו צעירים בשנות העשרים לחייהם‪ .‬זהו גיל שהבוגר צריך לבחור‬
‫בו את דרכו בחיים‪ ,‬ואין הדבר פשוט‪ .‬מרבית החברים באו ממשפחות בורגניות‬
‫או זעיר בורגניות‪ ,‬מרביתם למדו בבתי ספר תיכוניים ואף החלו לימודי המשך‬
‫מקצועיים גבוהים יותר‪ .‬כלומר זו הייתה קבוצה אינטלקטואלית שמסגרת‬
‫תנועת נוער כשלעצמה לא סיפקה אותם עוד‪ .‬מכאן גם חיפשו דרך לפתרון טוב‬
‫ומשמעותי יותר‪ .‬קבוצה זו התאפיינה בסגירות חברתית‪ .‬הסגירות לא הייתה כלפי‬
‫החברה‪ .‬להפך‪ ,‬התנועה שאפה לכבוש את כל הרחוב היהודי‪ .‬הסגירות הייתה של‬
‫הנהגת התנועה כלפי חבריה‪ .‬לא היה קל להתקבל אליה‪ .‬מועמד לתנועה חייב היה‬

                                            ‫‪ 	16‬מכתב לבן גוריון‪ ,‬בלא תאריך‪ ,‬אצ"מ‪.S-44 304 ,‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272