Page 279 - הציונות בתוניסיה
P. 279
הציונות המגשימה (261 )1948‑1944
שמונה עשרה ,שימש עוזר לגזבר .כמו כן ,היו ועדות כמו "ועדת עברית" ,שהיו
בה חמישה חברים שארגנו את לימודי העברית .התנועה חולקה לפלוגות ,ובראש
כל אחת מהן עמד מעין מפקד פלוגה .כמו כן הייתה לתנועה ספרייה והיא הייתה
מוקד עלייה לרגל לחבריה.
מאז ייסוד התנועה בצפאקץ היה מתח רב בין שני יסודות מובהקים .היסוד
הראשון ,שבראשו עמד אלי בוכניק ,דרש שהתנועה תסתפח מבחינה ארגונית
לתנועות הדתיות שפעלו בתוניס ,בעיקר לתנועת תורה ועבודה ,ובכך ביקש לעצב
את אופייה הדתי של התנועה .היסוד השני ,שבראשו עמדו רנה קייט ,מרים סיירה
ויעקב סעדון ,ביקש לשמור על עצמאותה הארגונית של התנועה ,ולפיכך סירבו
להסתפח לתנועת צעירי ציון או לתנועה הדתית .המתח לא היה לשווא .מחמת
מיקומה הגיאופוליטי של צפאקץ היא שמרה על צביון מסורתי למדי .הפילוג
בתנועה היה בלתי נמנע .אלי בוכניק עזב את התנועה והקים את סניף תורה
ועבודה בעיר ,והתנועה בלי ספק נחלשה מאוד עקב כך.
בסופו של דבר היה לא מעט דמיון בין צעירי אוהבי ציון לצעירי ציון מהעיר
תוניס .מלבד היבטים אידיאולוגיים שעמדנו עליהם לעיל היה דמיון גם מבחינה
ארגונית .ההנהגה בשתי התנועות הייתה מצומצמת ביותר; בשתי התנועות היה
לנשים מקום מרכזי ביותר בהנהגת התנועה; שתי התנועות לא הצליחו להוציא
לאור עיתון של ממש .צעירי אוהבי ציון פרסמו עיתון פנימי שנקרא "לנוער"
והשתתפו בו ראשי התנועה .לצעירי ציון הייתה עיתונות פנימית מגוונת כמעט
לכל פלוגה בתנועה; 41לשתי התנועות היה גרעין התיישבותי בארץ .לצעירי ציון
היה גרעין בקיבוץ רגבים ואילו לצעירים אוהבי ציון היה גרעין דתי ביבנה .הגרעין
הצפון אפריקני ברגבים היה חזק ומשמעותי יותר מהגרעין הצפון אפריקני הדתי
ביבנה.
כוחה של צעירי ציון היה רב יותר ומשמעותי יותר שכן היא פעלה בשיתוף
עם השליחים שייצגו את המוסדות הלאומיים ובאו מהארץ .השליחים השפיעו על
עמדת המוסדות והפכו את התנועה לגשר תרבותי וארגוני בין הארץ לבין תוניסיה.
כך בפרשת חלוקת רישיונות העלייה בשנת ,1945השליחים ביקשו לאמץ את
צפאקץ ולספח אותה אליהם .השליחים הצליחו אולי להשפיע על דרכם של צעירי
אוהבי ציון אך בפועל התנועה המשיכה לשמור על עצמאותה .עוד הסבר לכוחה
של צעירי ציון הוא העובדה שהתהליכים הפוליטיים והחברתיים שעברו על המרכז
היו בעלי עוצמה חזקה יותר מאשר בפריפריה.
לסיכום ,לאחר מלחמת העולם השנייה פעלו בתוניסיה אגודות ,זרמים
ומפלגות ציוניות רבות בעלות מאפיינים אידיאולוגיים וארגוניים דומים .במישור
האידיאולוגי ,השילוב בין פעילות ציונית לצופיות נמשך ,אך הציונות נתפסה
באופנים שונים בהתאם להלכי רוח בחברה ולהשפעות השליחים .לפיצול
4 1אמנם העיתונות הפנים תנועתית טרם נחקרה ,אך אין ספק על עצם קיומה.
