Page 274 - הציונות בתוניסיה
P. 274

‫‪  256‬פרק חמישי‬

‫לחלוטין‪ .‬לא ברור כיצד נעשתה התעמולה של התנועה ואם דפוסי גיוס חברים‬
‫חדשים לתנועה דמו לדפוסים שהיו נהוגים בתוניס‪ .‬מכל מקום אין ספק שתנועה‬
‫זו הקדישה תשומת לב מיוחדת לנושא העברית‪ .‬בג'רבה פעלה חברה שנקראה דֵּבר‬
‫עברית והיא הייתה הכוח המניע ללימודי השפה באי‪ .‬אף שהיא הייתה תנועה‪-‬בת‬

                                  ‫של עטרת ציון היא פעלה באופן עצמאי לחלוטין‪.‬‬
‫לאחר המלחמה ראתה עטרת ציון בכפרי הדרום את פריפריית המחיה‬
‫וההשפעה של התנועה‪ .‬חברי התנועה ביקשו להפיץ את רעיונות התנועה שם‬
‫בזיקה אל התנועה בג'רבה‪ .‬כך יצאו ראשי התנועה בשנים ‪ 1945‬ו‪ 1946-‬להפיץ את‬
‫רעיונות התנועה בכפרים מדנין‪ ,‬טאטאוין ובן גרדאן‪ .‬העובדה שלאגודה ציונית יש‬
‫פריפריית מחיה טריטוריאלית ברורה מאוד נבעה מתהליכי המודרניזציה שהחלו‬
‫להתרחש בדרום תוניסיה ומתפקידם של רבני ג'רבה בתהליכים האלה‪ ,‬שכן‬
‫לג'רבה הייתה השפעה הלכתית על אותם כפרים‪ .‬במובן מסוים הכפרים האלה‬
‫היו חגורת הביטחון של ג'רבה‪ .‬רוב הרבנים בכפרי הדרום נולדו בג'רבה והוסמכו‬
‫לרבנות בידי רבניה‪ ,‬ולכן ניסיונם של ראשי עטרת ציון להשפיע על הפעילות‬
‫הציונית בכפרי הדרום היה דבר טבעי‪ .‬על פי רוב‪ ,‬רבני הקהילות בכפרים האלה‬
‫שיתפו פעולה עם הנציגים שהגיעו מג'רבה‪ ,‬דבר המלמד על דפוסי הפעילות בין‬
‫העיר הגדולה (ג'רבה) לבין הכפר‪ .‬דפוס הפעולה של הארגונים הציוניים שהכרנו‬
‫עד כה היה יציאה מהכפר הגדול אל ערי הפריפריה על בסיס אידאולוגי‪-‬ארגוני‪,‬‬
‫ולדרום הם כמעט שלא הגיעו‪ .‬כאן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התגלה דפוס חדש של בלעדיות‬
‫על פריפריה מוגדרת מאוד מצד זהותה החברתית‪ .‬תשתית ארגונית‪-‬חברתית‪-‬‬
‫אידיאולוגית זו תעבור בירושה לנציגי המפלגות הדתיות שתבואנה מארץ ישראל‬
‫לאחר הקמת המדינה לארגון העלייה בדרום תוניסיה‪ .‬הדרום יהיה אזור השפעה‬
‫בלעדי של המפלגות הדתיות ומקור כוח פוליטי דתי שייצור רצף בין הנעשה‬

                                           ‫בארץ המוצא לבין הנעשה בארץ ישראל‪.‬‬
‫בתוניס‪ ,‬שם היו תהליכי המודרניזציה חזקים ביותר בעצמתם‪ ,‬קיבלה הציונות‬
‫הדתית את דרך הפעולה של הקבוצות האחרות‪ ,‬קרי שילוב בין התארגנות נוער‬
‫צופית לבין ציונות‪ .‬מרדכי כהן היה דמות המפתח בציונות הדתית בתוניס‪.‬‬
‫בתחילת פעילותו‪ ,‬בסוף ‪ ,1944‬הוא היה בעיקר ציוני כללי וניהל את הקשר עם‬
‫מחלקת הנוער והחלוץ‪ ,‬אולם עד מהרה היה בין מקימי תורה ועבודה‪ 31.‬הקמת‬
‫תורה ועבודה לא הייתה קלה מכיוון שלא היה לה מעמד חוקי ומכיוון שהיו עוד‬
‫כוחות דתיים שפעלו בתוניס זולתה‪ .‬אחת ההצעות הייתה להקים מחלקה דתית‬
‫בתוך התנועה הרוויזיוניסטית‪ 32‬אך עורך הדין אליהו גואטה‪ ,‬שפעל עם מרדכי‬
‫כהן להקמת תנועה ציונית דתית בתוניס‪ ,‬דחה אותה‪ .‬היזמה הזאת התבססה על‬
‫הפלוגה הדתית שהייתה בבית"ר לפני המלחמה ושפיקד עליה הרב יעקב סילברה‪.‬‬

                                      ‫‪ 	31‬מרדכי כהן לד"ר בנשלום‪ ,1.9.1944 ,‬אצ"מ‪.S-32 284 ,‬‬
                                       ‫‪ 	32‬מרדכי כהן לד"ר קורץ‪ ,27.3.1944 ,‬אצ"מ‪.S-32 159 ,‬‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279