Page 273 - הציונות בתוניסיה
P. 273
הציונות המגשימה (255 )1948‑1944
לתנועה העולמית של תורה ועבודה גם אם בשלב זה לא בצורה בולטת .מרדכי
כהן — ממייסדי תנועת תורה ועבודה — פעל ליצירת מבנה ארגוני טוב יותר
לתנועה ולחלוקת תפקידים ברורה בהנהגה .לתנועה הייתה נציגות בכל ועדות
הפדרציה הציונית.
תנועת תורה ועבודה קיבלה אישור לפעול רק מספטמבר 1945והיא המשיכה
לפעול כמסגרת-על אידיאולוגית וארגונית לציבור הדתי .קבוצת הדג"ל ראתה
עצמה תנועת הנוער של תורה ועבודה .עיקר הפעולה של תורה ועבודה ותנועת
הדג"ל הייתה לגייס חברים לתנועה ,לערוך הכשרה חקלאית בתוניסיה ובצרפת
במסגרות של הבח"ד (ברית חלוצים דתיים) ,לארגן טיולים ומחנות צופים ,ללמד
עברית ,להשתתף בפעילות של הפדרציה הציונית ולנסות להרחיב את הפעילות
גם ליתר ארצות צפון אפריקה 28.התנועה הייתה בקשר עם המדור הדתי
שבמחלקת הנוער והחלוץ וכן עם מרכז תורה ועבודה בארץ ישראל .הם ביקשו
לשלוח לתוניסיה שליח שיסייע להם בארגון העבודה הציונית שכן השפעתו יכולה
להיות משמעותית ביותר .ואולם הם לא נענו בחיוב ,ושליח לא נשלח לסייע להם
בעבודתם הציונית ,דבר המלמד לא מעט על יחסה של הנהגת התנועה לצפון
אפריקה.
הפעילות הציונית בג'רבה 29לא הייתה שונה בהרבה מהפעילות הציונית
בתוניס מבחינת תכניה ,הווה אומר :מחויבות עמוקה לעלייה ,הכשרה חקלאית
בג'רבה ,ארגון טיולים ומחנות בנוסח הצופים ,שיעורי עברית ועוד .עם זה ,המיקום
המיוחד של ג'רבה ,מבנה הקהילה היהודית בה ובמיוחד מבנה ההנהגה שלה,
הקנו לפעילות הציונית בה נופך מיוחד .עטרת ציון הייתה ההתאגדות הציונית
היחידה בתוניסיה שנשיאה ומעצב דרכה היה רב ,הרב וזיפה כהן 30,אף שלא היה
מגדולי רבניה של ג'רבה ולא ידוע לנו דבר על מערכת יחסיו עם רבנים אחרים
בג'רבה ועל מידת השפעתו על החיים היהודיים והדתיים בה או מחוצה לה .אמנם
רבני ג'רבה לא נמנו עם ראשי הפעילים הציונים בג'רבה אך הם גם לא הביעו
התנגדות לפעילות הציונית .אף על פי שהחברה בג'רבה הייתה חברה מסורתית
ואף שרב עומד בראשה באופן מובהק ,הרי שאופן ניהול התנועה היה דמוקרטי
לחלוטין .כך למשל ,כאשר היה עליהם להחליט מי מחברי ההכשרה יזכה לקבל
את רישיון העלייה ,הרי שלא הרב החליט אלא נערכו בחירות פנימיות דמוקרטיות
יעקב בוכריץ לד"ר יצחק ורפל בירושלים ,19.8.1946 ,שם. 2 8
על חיי היהודים בג'רבה ,על הציונות ועל חברת דבר עברית ראו מסינג ,זיקתם; הנ"ל, 2 9
החינוך היהודי .לא ראינו לנכון לחזור על הדברים במחקרים האלה מכיוון שהם נשענים על
3 0
המקורות ששימשו אותנו כאן.
הביוגרפיה היחידה על הרב וזיפה כהן מופיעה בספר מלכי תרשיש של בנימין כהן שהוזכרה
לעיל ,והיא דלה במידע .כלום פירוש הדבר שהרב לא נחשב לאחד מגדולי הרבנים של ג'רבה
בתקופה זו? אם כן ,אפשר ללמוד מכך על מקומה של הציונות גם בחברה מסורתית כמו זו
של ג'רבה.
