Page 84 - הציונות בתוניסיה
P. 84
82פרק שני
בשנים 1922‑1919הוקמו עוד אחת עשרה אגודות ציוניות בערי תוניסיה10:
( ,)1910אגודת נוער צפון אפריקנית בחורי ציון ת וניס :
( ,)1921בחארת אל יהוד משמח ציו ן
(—?—) ,אגודה ציונית של נשים התקוו ה צ פאקץ :
(—? —) ,אגודת נוער בראשות פליקס אלוש הרצליה נ אבל :
תקוות ציון
— ()1919 תפדה ציון מ הדיה :
()1919 בוני ציו ן ג' רבה :
()1919 עטרת ציו ן ג אבס :
()1919 חירות ציון ק ף :
פרו ציון גפצה ובתוזר :
דורשי ציון
ב 1922-היו פרוסות אפוא ברחבי תוניסיה שבע עשרה אגודות ציוניות .ההסבר
לפריחה זו קשור ליציבות החברתית ולהתבססות השלטון הצרפתי ,ליחסה
של צרפת אל הציונות ,לעלייה בחשיבותה של הציונות בזירה הבין-לאומית
ובקונקרטיזציה של ארץ ישראל נוכח כינון המנדט הבריטי וגלי העלייה השלישית.
בחינת הפריסה הציונית מלמדת על מגמות חדשות בציונות התוניסאית .מגמת
הפיצול בעיר תוניס התגברה .אך טבעי שבעיר המרכזית ,שבה נמצאת מחצית
מיהדות תוניסיה ,עיר בעלת רב-גוניות חברתית כה רבה ,יהיה פיצול שכזה.
ב 1921-פעלו בתוניס זה לצד זה אגודת ציון ,יושבת ציון ,משמח ציון ,בחורי
ציון וארגון הנשים התקווה .חדירת נשים לפעילות הציונית הייתה בעיקר הודות
לפעולתה של מרסל גינצבורג 11.פעילותה הייתה אחד הביטויים למודרניזציה
שהביא עמו השלטון הקולוניאלי הצרפתי .חינוכה של גינצבורג ואופי פעולתה
שונים לחלוטין מאופן פעולתה של אסתר חדד בנאבל ,שפעילותה נשאה אופי
לאומי-דתי מובהק.
ראו סנוסי ,עמ' .42סנוסי מסתמך על פרסום בעיתון "הקול היהודי" ( .)La Voix Juiveחלק 10
אחר מהמידע הובא ממסמכים אשר בארכיון הציוני המרכזי .ברשותנו מידע על קבוצות 1 1
מוזיקליות בסוס ,בצפאקץ ובתוניס שהוסיפו לשם הקבוצה את המילה "ציון" .לדוגמה:
"זמרת ציון" ,המופיעה במסמכים ,לא הייתה אגודה ציונית אלא קבוצה מוזיקלית שכך
כינתה את עצמה מכיוון שמנהלה ,ויקטור נטף ,היה העורך של עיתונים ציוניים .לא מצאנו
לנכון לכלול זאת כאן .עם זה ,אין בכך משום קביעה כי לא היה קשר של ממש בין הפעילות
המוזיקלית לבין הציונות .לעתים היה הקשר הדוק ,כמו למשל בסוס ובצפאקץ.
בתו של המנהיג הציוני הצרפתי שמעון גינצבורג ,ידידו של ולנסי מימי לימודיו במונפלייה,
הגיעה לתוניס כדי ללמוד בבית הספר החקלאי הקולוניאלי .היכרותה עם ולנסי שינתה את
מהלך חייו ופעילותו בתוניסיה.
