Page 17 - עידן האימפריות
P. 17

‫מבוא‪ :‬ייחודה של תופעת טביעות החותם על‬
  ‫קנקנים‪ ,‬וחשיבותה להבנת ההיסטוריה והמנהל‬

         ‫ביהודה בימי הבית הראשון והשני‬

‫קנקנים בגדלים ובצורות שונות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום ולכל‬
‫אורך התקופות ההיסטוריות‪ .‬לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלה‬
‫ובאחסון של התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן)‪ ,‬שיש לה מקום כה מרכזי‬
‫בחקלאות‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בסחר ובתזונה של יושבי המזרח הקדום‪ .‬קנקני האגירה‬
‫הסגלגלים‪ ,‬שכה אופייניים ליהודה בתקופת הברזל ב‪ ,‬הם חלק ממשפחה גדולה‬
‫וענפה זו של קנקנים‪ .‬אלה הם קנקנים בעלי צוואר ישר (או נוטה מעט כלפי פנים)‪,‬‬
‫בסיס מעוגל‪ ,‬וכתף רחבה ומעוגלת‪ ,‬שמתחתיה ארבע ידיות רחבות‪ .‬אפשר להניח‬
‫שהידיות סייעו לקשירת הקנקן בעת הובלתו ולייצובו בעת שאוחסן‪ .‬קנקנים אלה‬
‫(שמכונים גם במחקר 'קנקני למלך' או 'הקנקנים היהודאיים הממלכתיים') גדולים‬
‫למדי‪ .‬גובהם של הקנקנים ה'קלאסיים' מטיפוס זה הוא ‪ 60-50‬ס"מ‪ ,‬ההיקף הממוצע‬
‫שלהם הוא כ‪ 42-‬ס"מ ותכולתם הממוצעת היא כ‪ 45-‬ליטר‪ .‬אפשר להניח שקנקני‬
‫האגירה הסגלגלים שימשו להובלתה של תוצרת חקלאית כמו שמן ויין בטווחים‬

                     ‫קצרים ממקומות הייצור לאתרי האחסון‪ ,‬וגם לאחסנת התוצרת‪.‬‬
‫קנקני האגירה הסגלגלים מוכרים מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי‬
‫בירושלים ובשפלת יהודה בסוף המאה הי"ט‪ .‬מחקרים טיפולוגיים נערכו על תהליכי‬
‫ההתפתחות של הקנקנים הללו‪ ,‬ותשומת לב רבה ניתנה לטביעות החותם שהוחתמו‪,‬‬
‫החל בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬על רבות מהידיות שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬טביעות‬
‫החותם על ידיות של קנקנים (ובמקרים אחדים גם על החלק העליון של גוף הקנקן)‬
‫ביהודה לא נדונו עד היום במחקר כמקשה אחת — כתופעה שהיא חלק ממערכת‬
‫אחת שפעלה ביהודה לאורך מאות שנים‪ .‬מרבית הדיונים עד כה התמקדו בפרסום‬
‫של ידיות קנקנים מוטבעות בטביעות חותם שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות או‬
‫בשוק העתיקות‪ ,‬במשפחות מוגדרות של טביעות‪ ,‬בסמלים שמאפיינים מקצת‬

     ‫מטיפוסי הטביעות‪ ,‬או בטביעות שאפיינו אתרים מוגדרים או תקופות מוגדרות‪.‬‬

‫‪15‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22