Page 22 - עידן האימפריות
P. 22

‫‪  20‬מבוא‬

‫הממצא)‪ ,‬ו‪ 29-‬ידיות בירושלים (כ‪ 22%-‬מסך כל הממצא)‪ .‬במערכת זו מופיעה‬
‫נבי סמואל בפעם הראשונה כגורם משמעותי (‪ 12‬ידיות מוטבעות בטביעת אריה)‪,‬‬
‫ובסך הכול נמצאו בסביבות רמת רחל וירושלים ‪ 116‬ידיות (כ‪ 89%-‬מסך כל‬

                                                                              ‫הממצא)‪.‬‬
‫מן המאה הו' לפנה"ס מוכרת מערכת נוספת של טביעות חותם על ידיות של‬
‫קנקנים‪ ,‬מוגבלת במספר החותמות‪ ,‬במספר הקנקנים נושאי הטביעות ומצומצמת‬
‫מאוד מבחינת ההיקף הגיאוגרפי והכרונולוגי‪ .‬במערכת זו‪ ,‬שפעלה יחד עם מערכת‬
‫טביעות האריה‪ ,‬הוטבע על ידיות הקנקנים או על הגוף שלהם שם מקום — 'מוצה' —‬
‫בשורה אחת או בשתיים‪ ,‬בארבע או בשלוש אותיות‪ .‬ההנחה שתוצג להלן היא‪ ,‬שזו‬
‫הייתה מערכת טביעות שנועדה לפתור בעיה נקודתית של אספקה לפחה הבבלי‪,‬‬
‫שמיד לאחר חורבן ירושלים ישב במצפה‪ .‬הנחה זו מסבירה את הריכוז העיקרי של‬
‫הידיות נושאות טביעות החותם 'מוצה' במצפה — מתוך ‪ 43‬ידיות חתומות‪ 30 ,‬נמצאו‬
‫באתר זה‪ .‬ידיות 'מוצה' בודדות נמצאו במספר קטן של אתרים‪ :‬ירושלים (‪ 4‬ידיות)‪,‬‬
‫גבעון (‪ 4‬ידיות) ויריחו ( ‪ 2‬ידיות)‪ .‬ברמת רחל נמצאה ידית 'מוצה' אחת בלבד‪ ,‬וזו‬

               ‫מערכת הטביעות היחידה שבה אין אתר זה תופס את המקום המרכזי‪.‬‬
‫בראשית התקופה הפרסית נמשך השימוש בקנקנים נושאי טביעות חותם‪.‬‬
‫השינוי העיקרי בשלב זה הוא היעלמותה המוחלטת של האיקונוגרפיה מהחותמות‪.‬‬
‫במאתיים וחמישים השנים הבאות הופיעו ביהודה קנקנים שעליהם הוטבעו רק‬
‫חותמות כתובים‪ ,‬רובם בכתב הארמי‪ ,‬ולרוב עם שם הפחווה 'יהוד' (בארבע אותיות)‬
‫'יהד' (בכתיב חסר) או אפילו 'יה' (בשתי אותיות‪ ,‬ובכמה מקרים שתי האותיות‬
‫מחוברות זו לזו [=ליגטורה] ונראות כסימן אחד)‪ .‬רק בחלק מהטיפוסים‪ ,‬השייכים‬
‫לראשיתה של התקופה הפרסית‪ ,‬נמצא עדיין את שרידיה של מסורת החותמות‬
‫הקדומה‪ ,‬שם נכתבו גם שמותיהם הפרטיים של נושאי החותם (או נציגיהם)‪,‬‬
‫ולעיתים גם תוארם — 'פחוא' (בארמית‪ ,‬כלומר — 'הפחה')‪ .‬במערכת טביעות 'יהוד'‬
‫מוכרים כ‪ 17-‬טיפוסים של טביעות ועשרות רבות של חותמות‪ .‬בסך הכול מוכרות‬
‫‪ 582‬ידיות קנקנים ממשפחה גדולה זו של טביעות 'יהוד'‪ ,‬שהוטבעו ב‪ 51-‬חותמות‬
‫בסך הכול‪ .‬לכל אורך התקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית הייתה רמת‬
‫רחל מקום הריכוז העיקרי של הקנקנים נושאי טביעות החותם‪ ,‬עם ‪ 307‬ידיות‬
‫(כ‪ 53%-‬מסך כל הממצא)‪ .‬החלוקה של טביעות 'יהוד' לטיפוסים קדומים (‪128‬‬
‫ידיות)‪ ,‬המתוארכים לשלהי המאה הו' ולמאה הה' לפנה"ס‪ ,‬לטיפוסי ביניים (‪312‬‬
‫ידיות)‪ ,‬המתוארכים למאות הד'‪-‬ג' לפנה"ס‪ ,‬ולטיפוסים מאוחרים (‪ 142‬ידיות)‪,‬‬
‫המתוארכים למאה הב' לפנה"ס‪ ,‬מאפשרת לנתח את תולדותיה של יהודה בתקופת‬
‫השלטון הפרסי‪ ,‬המוקדוני‪ ,‬התלמי והסלווקי‪ ,‬ואת השינויים שחלו במנהל לאורך‬
‫תקופה ארוכה זו‪ .‬מערכת טביעות 'יהוד' הוסיפה להתקיים עד ימי החשמונאים‪ ,‬ואז‬

                              ‫פסק לגמרי השימוש בטביעות חותם על ידיות קנקנים‪.‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27