Page 23 - עידן האימפריות
P. 23
מבוא 21
חותמת את פרק קיומם של הקנקנים היהודאיים ,שעליהם הוטבעו טביעות
חותם ,משפחת טביעות 'ירשלמ' .משפחה זו מתאפיינת בחזרתה של האיקונוגרפיה,
ובמרכזו של החותם נחרת כוכב מחומש ,שבין צלעותיו חמש אותיות' :ירשלמ' —
קיצור שמה של בירת מדינת בית חשמונאי .זמנן של טביעות אלה ידוע הן מהמחקר
הארכיאולוגי והן מהמחקר האפיגרפי ,והוא חופף את שלהי ימי קיומה של מערכת
טביעות 'יהוד' .את מערכת טביעות 'ירשלמ' יש לתארך לאמצע המאה הב' לפנה"ס,
כלומר לימי ביסוסה של המדינה החשמונאית .לאחר פרק זמן זה פסק השימוש
בטביעות חותם על קנקנים ותופעה עתיקת יומין זו נעלמה כלא הייתה .לדעתי ,גם
טביעות 'ירושלמ' היו חלק ממערכת מנהל קצרת ימים שמטרתה הייתה לבסס את
השלטון החשמונאי בירושלים בראשית הדרך ,כחלק מתהליך ביסוסה של העיר.
בסך הכול מוכרים במערכת טביעות 'ירשלמ' שמונה טיפוסים (=חותמות) ,ונמצאו
עד כה בחפירות מסודרות ובסקרים ארכיאולוגיים 104ידיות .בירושלים התגלו 58
ידיות (כ 56%-מסך כל הממצא) ,ו 33-ידיות התגלו ברמת רחל (כ 32%-מסך כל
הממצא) ,ובסך הכול נמצאו 95ידיות 'ירשלמ' במעגל קטן למדי סביב ירושלים
(כ 91%-מסך כל הממצא).
בספר זה אנסה להציג את תופעת הקנקנים נושאי טביעות החותם כתופעה מנהלית
שנמשכה לכל אורך התקופה שבה הייתה יהודה משועבדת לאימפריות הגדולות:
אשור ,מצרים ,בבל ,פרס ,בית תלמי ובית סלווקוס 4.לפני ימי השעבוד הללו לא
הייתה מערכת זו מוכרת וידועה ,ועם ביסוסה של יהודה החשמונאית היא פסקה
מלהתקיים .המערכת התקיימה בלי קשר למעמדה של יהודה — כממלכה משועבדת
או כפחווה — וההנחה היא ,שהיא הייתה חלק ממנהל שעסק באיסוף התוצרת
החקלאית (בעיקר של יין ושמן) ,וריכוזה ,ושתוצרת זו נמכרה והומרה במתכות
יקרות ,שאותן היה על יהודה להעלות כמס.
כדי לבסס הנחה זו ,אתחיל בתיאור הופעתה של תופעת טביעות החותם על
קנקנים במזרח הקדום (פרק א) ,ועל רקע זה אעמוד על ייחודה של התופעה ביהודה
ועל זמנה (פרק ב) .דיון בטיפולוגיה ובכרונולוגיה של הקנקנים נושאי טביעות
החותם יהיה הנושא של פרק ג ,ודיון מפורט בטיפוסים השונים של טביעות החותם,
מאפייניהם ותפוצתם יוצג בפרק ד במעין מבוא מסודר ,שייפרס בו כל מכלול
הנתונים שנוגע לטביעות החותם בתקופות השונות .הגדרת פרק הזמן שבו התקיימה
הערה בכיוון זה של פירוש תופעת טביעות החותם על קנקנים כתב אפרים שטרן כבר בשנת 4
( 2001שטרן ,2001 ,עמ' .)175-174שטרן חזר על הבנה זו של המערכת בהערה נוספת בדו"ח
החפירה של עין גדי (שטרן2007 ,א ,עמ' ,)141-140אבל הוא לא פיתח את הרעיון הזה מעבר
לשתי ההערות הכלליות הללו ,המעידות שהוא הבין את הצורך בראייה כוללת של התופעה
ולא בהתמקדות בטיפוסים כאלה או אחרים שמייצגים אותה בתקופות שונות.
