Page 27 - עידן האימפריות

‫טביעות חותם על קנקנים במזרח הקדום ‪25‬‬

‫בטביעות חותם‪ ,‬אם בהטבעת טביעות אצבע‪ 5,‬ואם בחריתה‪ .‬ההטבעה על קנקנים‬
‫ידועה כבר בתקופת הברונזה הקדומה;‪ 6‬היא רווחה בהיקפים גדולים למדי מתקופת‬
‫הברונזה התיכונה‪ 7,‬אולם גם במקרה זה לא מוכרת תופעה של הטבעה של ידיות‬
‫רבות של קנקנים באותו חותם‪ 8.‬משלהי תקופת הברונזה המאוחרת ומראשית‬
‫תקופת הברזל מוכרות טביעות אחדות על קנקנים‪ ,‬שבהן מתבטאת השפעה‬
‫תרבותית‪ ,‬דתית ופולחנית של התרבויות הסובבות‪ .‬בכל המקרים הללו אין עדות‬
‫ליותר מידית אחת שהוטבעה בכל חותם‪ ,‬כך שייתכן שברוב המקרים אין מדובר‬
‫בקנקנים שיוצרו במקום הימצאם‪ ,‬אלא בקנקנים שיובאו מבתי יוצר רחוקים‪ ,‬ככל‬

‫הנראה בשל תכולתם‪9.‬‬

‫קשה לקבל את טענתם של קאנג וגרפינקל (‪ )2015‬ולראות בהטבעת טביעות האצבע על‬ ‫‪ 5‬‬
‫קנקנים כבר בראשית המאה הי' לפנה"ס עדות למנהל של ממלכת יהודה‪ .‬שפע של טביעות‬
‫אצבע כאלה מוכר בעיקר מהשפלה כבר בתקופת הברונזה המאוחרת‪ ,‬ובדומה לסימונים‬ ‫ ‪6‬‬
‫אחרים‪ ,‬כמו סימונים או טביעות על ידיות של סירי בישול (מאיר ‪ ;2010‬שי‪ ,‬בן שלמה ומאיר‬ ‫‪ 7‬‬
‫‪ )2012‬יש לפרשם כתווי יוצרים‪ ,‬שאפיינו בתי יוצר מסוימים‪ ,‬והם לא היו חלק ממנהל הממלכה‬ ‫ ‪8‬‬
‫שהשתמש לימים בטביעות 'למלך'‪ .‬מרבית תווי הקדרים כוללים הטבעה של הבוהן כטביעה‬ ‫‪ 9‬‬
‫בודדה‪ ,‬וזהו הטיפוס הנפוץ ביותר בח'ירבת קיאפה (‪ 95%‬מסך כל הידיות שנחפרו שם)‪ ,‬ורבות‬
‫כאלה נמצאו גם בתל עזקה‪ .‬דומה שהתפוצה והריכוז של טביעות אצבע על כלי חרס קשורים‬
‫למרכזי הייצור‪ ,‬וקשה לקשור את התופעה למנהל מרכזי כלשהו‪ .‬על משמעותם של תווי‬
‫קדרים כתו זיהוי של הקדר או כאמצעי סימון התכולה של כלי החרס ראו דונאן‪ ;1971 ,‬ווד‬
‫‪ ;1990‬פאפדופולוס ‪ .1994‬על ההבחנה בין תווי קדרים לבין סימונים אחרים על כלי חרס ראו‬

‫הירשפלד‪.2008 ,‬‬
‫על הטבעה של טביעות גליל על קנקנים ראו בן‪-‬תור‪( 1978 ,‬בעיקר עמ' ‪ ,)45-40‬ושם ספרות‬

‫נוספת‪.‬‬
‫על נושא זה ראו קיל‪ ,1995 ,‬עמ' ‪ .119‬לטביעה נוספת מתקופה זו על ידית קנקן מתל אל‪-‬‬
‫עומיירי (בעבר הירדן) ראו אגלר‪ ,‬הר ורוט‪ ,2002 ,‬מס' ‪ ;53‬אגלר וקיל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪ ,339-338‬מס'‬

‫‪ .48‬לידיות מוטבעות בחותמות גליל ראו בק‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ ,1527-1526‬ושם ספרות נוספת‪.‬‬
‫על רקע זה בולטות ארבע טביעות חותם זהות שהתגלו ביריחו‪ ,‬וראו רווה‪.S5 :1936 ,‬‬

‫בבתניה נמצאו ידיות שהוטבעו בטביעות חותם שמקורן בחותמות מצריים (סלר‪ ,1957 ,‬עמ'‬
‫‪ 195‬ולוח ‪ ,)d111‬וכך גם בתל אל‪-‬פרעה דרום (שמבון‪ ,1984 ,‬לוח ‪ .)10 :80‬השפעה מצרית‬
‫ניכרת בטביעה משילה על ידית קנקן שפת צווארון (ברנדל‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ,)216-215‬ועל טביעה‬
‫שונה על ידית קנקן שנמצאה בתל אל‪-‬עומיירי (אגלר וקיל‪ ,2006 ,‬עמ' ‪ ,321-320‬מס' ‪,14‬‬
‫ושם ספרות נוספת)‪ .‬באשקלון נמצאו ידיות קנקנים חרותות עם סימנים קיפרו‪-‬מינואים‪,‬‬
‫המתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת ולראשית תקופת הברזל (קרוס וסטייגר‪ ,2006 ,‬עמ'‬
‫‪ ,129‬ומס' ‪ .)17-12‬טביעות חותם עם מוטיבים הקשורים לפולחן אל הירח מחרן נמצאו בחצור‬
‫(ידין ואחרים‪ ,‬תש"ך‪ ,‬לוח ‪ ;8 :76‬לוח ‪ )4 :162‬ובתל אל‪-‬פארעה דרום (שמבון‪ ,1984 ,‬לוח‬
‫‪ ,)7 :80‬וטביעות שנקשרו להיבטים פולחניים נמצאו ביריחו (זלין וואצינגר‪ ,1913 ,‬לוח ‪,)42f‬‬
‫במגידו (לאוד‪ ,1948 ,‬לוח ‪ )10 :164‬ובתל אל‪-‬פארעה דרום (שמבון‪ ,1984 ,‬לוח ‪ .)8 :80‬ייתכן‬
‫שאפשר להוסיף לקבוצה זו ידיות קנקנים שנמצאו בבית אל (קלסו‪ ,1968 ,‬עמ' ‪ 359 ,88‬ולוח‬
‫‪ ,)11 :114‬ביריחו (זלין וואצינגר‪ ,1913 ,‬לוח ‪ )42g ,e‬ובתל א‪-‬נצבה (מקקאון‪ ,1947 ,‬עמ' ‪,154‬‬