Page 31 - עידן האימפריות
P. 31
טביעות חותם על קנקנים במזרח הקדום 29
לבין קנקנים דומים שלא היו מסומנים ,ובמקרים אחרים הסימון על הידית מעיד על
הבעלים של הקנקן ושל תכולתו ,ועל שייכותו למערכת מנהל כלשהי ,שמשמעותה,
דרך פעולתה והיקפה לא תמיד ברורים.
השערה רווחת בקרב חוקרים היא ,שבמקרים רבים סימון זה היה קשור לתהליך
ייצור הקנקן ,ושימש 'תו קדרים' 30.במקרים מסוימים אפשר לקבל השערה זו לא רק
כעדות לציון זהותו של הקדר 31,אלא גם כציון מקומו 32.עם זאת ,לעומת כמויות
עצומות של שברי קנקנים שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בכל המזרח הקדום,
המעידות על היקף גדול של ייצור כלי חרס ,הממצא של טביעות חותם על קנקנים
בכלל ,ועל ידיות קנקנים בפרט ,הוא לרוב כה דל 33,כך שקשה לקבל הסבר זה34.
קשה גם לקבל את ההסבר שהציעו חוקרים אחדים 35,שבחלק מהמקרים מבוסס
על הקבלות אתנוגרפיות 36,ולפיו חלק מהסימונים מטרתם לזהות את הכלים שיצרו
קדרים שונים ,מהם קדרים נודדים ,ואשר נשרפו ביחד באותו כבשן .תווי הקדרים
אינם מאפיינים כלי חרס שונים משאר המכלולים שנחפרים יחד אתם באותם
האתרים .הם מאפיינים דווקא כלי חרס רגילים ונפוצים במקומות שבהם נמצאו.
ברוב המקרים אין עדות למגוון של קדרים מקומיים; המסורות הקרמיות המקומיות
ידועות ,מקובלות ומוכרות ,אין עדות לריבוי קדרים נודדים ,ובתי היוצר העיקריים
המשיכו לייצר את מגוון הכלים הרגיל שלהם לאורך תקופות ארוכות.
מכיוון אחר הציעו חוקרים ,שטביעות החותם נועדו לסמן את סוג המוצר שנמצא
בתוך הקנקן 37,או את איכותו 38.גם הסבר זה בעייתי ,שכן טביעות החותם הוטבעו
על נושא זה ראו למשל ורמולה ,1972 ,עמ' ;40ויטלי ,1977 ,עמ' .27ריכוז חשוב של תווי 3 0
הקדרים מתקופת הברונזה הקדומה ,התיכונה והמאוחרת בקפריסין נעשה בידי אסטרום
31
( ,1966עמ' ,)192-149וראו שם גם דיון נרחב בתופעה. 3 2
ראו נורדקוויסט ,1987 ,עמ' .63 3 3
3 4
ראו ויטלי ,1977 ,עמ' ;30זרנר ,1986 ,עמ' .69
איני מתייחס כאן לסימונים מאולתרים על הקנקנים כמו חריתות שונות ,טביעות אצבע וכו', 3 5
3 6
אבל יש להעיר שגם הכמות של הסימונים הללו קטנה למדי. 3 7
מספר תווי הקדרים ביחס לסך כל כלי החרס נמוך מאוד .למשל ,במצודה של אייניס שמעל 3 8
אגם ואן (תורכיה) ,נאספו בשנים 2,787 1997-1989שברי חרסים ,על 179מהם יש תווי קדרים
(כ( )6.5%-דרין ,1999 ,עמ' .)81באבלה ,שם רוכזה כמות גדולה של קנקנים משטח גיאוגרפי
גדול ,מעטות טביעות חותם על כלי חרס (מצוני ,1984עמ' .)488גם בחפירות בארץ-ישראל,
אחוז כלי החרס שעליהם סימונים שונים ,החל בחריתות וכלה בטביעות חותם ,נמוך מאוד,
ועל רקע זה קשה להניח שהיה זה סימון קבוע ורגיל של קדרים לכלים שיוצרו בבית היוצר
שלהם.
למשל אסטרום ,1966 ,עמ' ;189פרנקל ,1975 ,עמ' .38
ראו את ההקבלות אצל דונן.1971 ,
ראו בעיקר סטיוארט ,1988 ,עמ' .253
ראו מצוני ,1984 ,עמ' .488השוו גם לביקאקי ,1984 ,עמ' .43-42
