Page 35 - עידן האימפריות
P. 35

‫ייחודה של תופעת ההטבעה של חותמות על קנקנים ביהודה  ‪33‬‬

‫ההדרגתיים של מאפייני המערכת‪ ,‬ובחלק מהמקרים גם על הנסיבות שהובילו‬
                                                                             ‫לשינויים‪.‬‬

‫המסקנה העיקרית היא שבמערכת שהתפתחה ביהודה לא היה חידוש טכני‪,‬‬
‫מנהלי או כלכלי‪ .‬קנקני אגירה מוכרים מהתקופות הפרהיסטוריות‪ ,‬והטבעה‬
‫על קנקנים מוכרת גם היא‪ .‬מילוי קנקנים וריכוזם היה חלק קבוע ובלתי נפרד‬
‫מהכלכלה החקלאית בעולם הקדום‪ ,‬ובכל אלה המערכת שהתפתחה ביהודה דומה‬
‫במאפייניה לכל מה שמוכר וידוע‪ .‬החידוש הגדול ביהודה הוא בהיקף‪ ,‬באחידות‬
‫ובקיומה של המערכת בפרקי זמן ארוכים — לכל אלה אין תקדים ואין מקבילות‬
‫בעולם הקדום‪ .‬מבחינה זו התבטא החידוש הגדול של מערכת הטביעות על קנקנים‬
‫ביהודה באימוץ מרכיבים מוכרים וידועים בכלכלה‪ ,‬במסחר ובמנהל של העולם‬
‫הקדום‪ ,‬וגיבושם לשיטה אחידה‪ ,‬פשוטה למדי במרכיביה‪ ,‬אך מורכבת ומשוכללת‬

  ‫בהיקפה ובדרך פעולתה‪ ,‬שיטה שפעלה בפרק זמן חסר תקדים ובהיקפים גדולים‪.‬‬
‫האחידות בצורת הקנקנים‪ ,‬מקורם באותו בית יוצר‪ ,‬דרך השימוש בטביעות‬
‫החותם‪ ,‬התפוצה הדומה של הקנקנים בתחום יהודה ודפוסי פעולת המערכת — כל‬
‫אלה מחייבים להניח את קיומה של שיטה מנהלית עם תפקידים מוגדרים וברורים‪,‬‬
‫שפעלה תקופה ארוכה‪ .‬מטרת מערכת זו הייתה כנראה אחידה בכל ‪ 600‬שנות‬
‫קיומה‪ .‬היה זה פיתוח יהודאי מקורי‪ ,‬שכן אין כאמור מקבילות לקיומה של שיטה‬
‫מעין זו‪ ,‬ואין בנמצא מקור שממנו הייתה יכולה הפקידות היהודאית להעתיק את‬
‫השיטה‪ .‬מכאן נובעת אפוא השאלה‪ :‬מדוע התפתחה מערכת זו רק ביהודה ולא באף‬

                                                           ‫אחת מהממלכות השכנות?‬
‫דומני שהתשובה טמונה במציאות ההיסטורית של המחצית השנייה של המאה‬
‫הח' לפנה"ס‪ ,‬במאפייניה הגיאוגרפיים של יהודה ובפוטנציאל הכלכלי שלה‪ .‬מרבית‬
‫הממלכות הגדולות במרחב הסורי והארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬ובעיקר הממלכות הארמיות‬
‫וממלכת ישראל‪ ,‬חרבו בידי האשורים בתהליך מהיר מאוד‪ ,‬שהתרחש בעיקר‬
‫בימיו של תגלת פלאסר הג' (‪ 727–745‬לפנה"ס)‪ .‬האשורים סיפחו את שטחן של‬
‫ממלכות אלה‪ ,‬חילקו את השטח לפחוות‪ ,‬הגלו משם קבוצות אוכלוסייה גדולות‬
‫והחליפו אותן בגולים שהובאו ממחוזות רחוקים של האימפריה‪ .‬השלטון הישיר של‬
‫האימפריה האשורית בפחוות השונות התנהל באמצעות מינוי פחות אשוריים‪ ,‬ואלה‬
‫ישבו בעיר שלטון מרכזית של כל פחווה‪ .‬כלכלתן של הפחוות שועבדה במלואה‬

      ‫לאימפריה‪ ,‬והפחות ניצלו את הכלכלה הקיימת כדי לגבות מיסים ככל שיכלו‪.‬‬
‫רק ממלכות מעטות שרדו את גל ההתפשטות והכיבוש של האימפריה האשורית‪.‬‬
‫היו אלה בעיקר הממלכות שלאורך חופי הים התיכון‪ ,‬שם היו לאשור אינטרסים‬
‫כלכליים ואסטרטגיים ברורים‪ ,‬והממלכות הקטנות שבפנים הארץ‪ :‬עקרון‪ ,‬יהודה‪,‬‬
‫עמון‪ ,‬מואב ואדום‪ .‬הממלכות הקטנות הלל שועבדו והתחייבו לשמור על נאמנות‬
‫ולהעלות מיסים שנתיים קבועים לאשור‪ .‬לכל אחת מהממלכות הללו היה פוטנציאל‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40