Page 37 - עידן האימפריות
P. 37
ייחודה של תופעת ההטבעה של חותמות על קנקנים ביהודה 35
באחוזות מלך — שטחים שהיו שייכים לבית המלוכה ביהודה והיו ריקים למדי
מיישוב ומעיבוד חקלאי אינטנסיבי ,אם באזור הקרוב לירושלים — עמק רפאים
(הוא 'עמק המלך' של תקופת המקרא) 4,או בסביבות מוצה 5,ואם באזורים רחוקים
יותר בממלכה — באזור חברון ,עמק האלה ,ודרום השפלה 6.גם הכלכלה והמנהל
של הממלכה נאלצו לעבור תהליך מהיר של השתכללות ,האחדה ופיתוח מיד
לאחר השעבוד לאשור ,ונראה שכחלק מהתהליך הוקמה רמת רחל כמרכז מנהל
לאיסוף וריכוז תוצרת חקלאית שאוחסנה בקנקנים 7.בתקופה זו חלו ביהודה גם
שינויים ושכלולים טכנולוגיים במתקני הייצור החקלאיים 8,וכן התרחש שינוי
משמעותי בתרבות הקרמית ,שעברה מייצור נעדר סטנדרטיזציה ,בהיקף קטן ובבתי
יוצר מקומיים ,לייצור המוני של כלי חרס סטנדרטיים בבתי יוצר מרכזיים ,ואלה
הפיצו את תוצרתם בממלכה כולה 9.שינוי זה בכלכלת יהודה כלל גם ,לראשונה
בתולדותיה ,הופעה של משקולות בתקן של שקל ובתפוצה נרחבת ,ואלה האחידו
את המידות הנהוגות ביהודה ויצרו תקן אחיד במערכת הסחר10.
כל השינויים הללו ,שהתרחשו בשלהי המאה הח' לפנה"ס ,לאחר שיהודה
שועבדה לאשור ,מלמדים על מעבר לכלכלה ממלכתית ריכוזית ,ששיפרה את ייצור
התוצרת החקלאית ושינועה ,והביאה לידי האחדה של מערכות הכלכלה והסחר .כל
זה לא היה יכול להתרחש בלי יוזמה שלטונית והובלה של השינויים הללו .העיתוי
של התהליכים האלה והימשכותם של מאפייני הכלכלה והמנהל הללו שנים רבות,
ברוב המקרים גם לאחר שיהודה כבר איבדה את עצמאותה והפכה לפחווה ,מעידים
על הקשר לשלטון האימפריאלי ולצורך של יהודה ,אם כממלכה ואם כפחווה ,לגייס
משאבים ולשלם מיסים לאימפריה השלטת11.
על זיהוי 'עמק המלך' ראו ליפשיץ ונאמן ,תשע"א ,עמ' .77-75על תקופות היישוב בעמק ועל 4
תקופת השיא שלו במאה הז' לפנה"ס ,ראו גדות.2015 , 5
ראו דה-גרוט וגרינהוט ,תשס"ג; ;2009גרינהוט ,תשס"ו; גרינהוט ודה-גרוט .2009 ,על זיהוי 6
האתר מהתקופות הבבלית והפרסית באתר הסמוך של ח'ירבת בית מיצה ,ראו פינקלשטיין 7
וגדות ,2015עמ' ,229-227ושם ספרות נוספת. 8
ראו על כך אצל כץ ,תשס"ח ,עמ' ;178-169ליפשיץ וגדות ,תשס"ט ,עמ' ;90-89ליפשיץ, 9
1 0
,2015עמ' ;240-238גדות ,2015 ,עמ' ;26-3וראו גם בדיון להלן. 1 1
על נושא זה ראו ליפשיץ ,גדות ,ארובס ואומינג ,תשע"ה ,עמ' .74-30רמת רחל לא הייתה
מרכז המנהל היחיד בממלכות החסות של אשור ,שבנייתו מפוארת וייחודית ,ואינה אופיינית
למרחב ,ושהסמל העיקרי שלה הוא כותרות אבן מעוטרות (הקרויות גם כותרות פרוטו-
איאוליות) .מרכזי מנהל מקומיים שבהם רכיבים אדריכליים דומים נבנו גם בצד הבירות
המקומיות במואב ובעמון ,וראו על כך ליפשיץ ,תשס"ט ,עמ' .24-17
ראו על כך פאוסט ווייס ;2005 ,כץ ,תשס"ח ,עמ' .59-55
ראו צמחוני2004 ,א ,עמ' ;1705כץ ,תשס"ח ,עמ' ,53-52ושם ספרות נוספת.
ראו כץ ,תשס"ח ,עמ' ,79-75ושם ספרות נוספת.
מערכת מנהל הקנקנים לא הייתה המערכת המנהלית-כלכלית היחידה שפעלה ביהודה .לדיון
