Page 42 - עידן האימפריות
P. 42

‫‪  40‬פרק ג‬

‫שבה הבינו חוקרים את מקורם ואת משמעותם של הקנקנים‪ ,‬כמו גם את מטרת‬

                                      ‫ייצורם‪12.‬‬

                                      ‫קנקנים מטיפוסים הקדומים‬

                                      ‫מקנקנים אלה נחפרו באתרים נוספים‬

                                      ‫בשפלה ובבקעת באר שבע‪ ,‬שבהם‬

                                      ‫זוהו שכבות יישוב מהמאה הט'‬

                                      ‫ומהמחצית הראשונה של המאה הח'‬

                                      ‫לפנה"ס‪ 13.‬ממצאים אלה הבהירו‬

                                      ‫שהרצף של ייצור קנקנים החל‬

                                      ‫מוקדם משהעריכו חוקרים לפני כן‪,‬‬

                                      ‫והוא נמשך במאה הז' לפנה"ס וגם‬

                                      ‫אחר כך‪ 14.‬אם כן‪ ,‬קנקני 'למלך' היו‬

                                      ‫חלק קטן בתוך רצף ארוך בתהליך‬

                                      ‫התפתחות קנקני האגירה‪ .‬הובהר‬

                                      ‫שתופעת קנקני 'למלך' אינה מאפיינת‬

                                      ‫ואף אינה מייצגת את כל תופעת‬

‫איור ‪ :4‬קנקנים מהטיפוסים הקדומים כפי‬  ‫קנקני האגירה מתקופת הברזל‪ ,‬שהיא‬
‫שנמצאו בחפירות תל עירא (שכבה ‪)VII‬‬     ‫ארוכת ימים‪ ,‬מורכבת ומקיפה הרבה‬
                                      ‫יותר מששיערו חוקרים‪ .‬ממצאים‬
        ‫ותל באר שבע (שכבה ‪)II‬‬

                                      ‫אלה הבהירו את הצורך להפריד את‬

‫הדיון הטיפולוגי בטיפוסי הקנקנים ותהליכי ההתפתחות שלהם‪ ,‬מהעיסוק בטביעות‬

‫החותם על טיפוס מוגדר של הקנקנים הללו‪ ,‬וממחקר המנגנון המנהלי שהטביעות‬

                                      ‫הללו היו מרכיב מרכזי בתוכו‪.‬‬

‫סימור גיטין היה הראשון ללכת בכיוון הזה‪ 15,‬וכדי לבטא את ההבחנה בין‬

‫ורדה נוצרו מאותו טין ובאותו מקום‪ ,‬ורק מיעוט של קנקנים ורדה נוצרו מטין שמקורו באזור‬               ‫‪1	 2‬‬
          ‫ירושלים (והשוו גם למומסן‪ ,‬פרלמן ויילין‪ ,1984 ,‬עמ' ‪ ;107-106‬יילין וקהיל‪.)2003 ,‬‬         ‫‪1	 3‬‬

‫ראו למשל את הצעתו של נאמן‪1979 ,‬א‪ ,‬וכיצד היא תוקנה והותאמה בעקבות המחקר על מוצא‬                   ‫‪1	 4‬‬
                                                                ‫הקנקנים במאמרו משנת ‪.1986‬‬        ‫‪1	 5‬‬

‫ראו למשל את שכבות ‪ VIII-X‬בערד (אהרוני ואהרוני‪ ,1976 ,‬עמ' ‪ ;83‬הרצוג ואחרים‪,1984 ,‬‬
‫עמ' ‪ ,21-12‬איורים ‪ ;)18 :22 ;1 :19 ;2 ,1 :13‬שכבה ‪ VIA‬בגזר (גיטין‪ ,1990 ,‬עמ' ‪;)124-122‬‬
‫שכבה ‪ IV‬בתל בטש (מזר ופניץ כהן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪ ,94-93‬לוחות ‪;)12 :86 ;21 ,2 :83 ;10-9 :81‬‬
‫ושכבה (זמנית) ‪ 4‬בתל א‪-‬צאפי (שי ומאיר‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ .)110-109‬ראו על כך כבר אצל ווהן‪,‬‬

                                                                         ‫‪1999‬א‪ ,‬עמ' ‪.140-138‬‬
‫קנקני אגירה דומים בצורתם ובהרכב הטין שלהם נמצאו בשכבה ‪ II‬בלכיש (צמחוני‪2004 ,‬ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,1800-1799‬ואיור ‪ ,)2-1 :26.44‬בשכבה ‪ II‬בתל בטש (מזר ופניץ כהן‪ ,2001 ,‬עמ' ‪,96-95‬‬

                                     ‫ולוח ‪ ,)10-9 ,7-6 ,4 ,3 ,1 :46 ;3-1 :35‬ובאתרים נוספים‪.‬‬
                                                                                   ‫גיטין‪.1990 ,‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47