Page 47 - עידן האימפריות
P. 47

‫טיפולוגיה של הקנקנים נושאי טביעות החותם‪ ,‬מקורם ומאפייניהם  ‪45‬‬

‫בצורת הקנקנים ובנפחם לעומת הקבוצות האחרות של הקנקנים‪ ,‬שבהן הוענקה‬
‫פחות תשומת לב לאחידות הקנקנים‪ ,‬ויש יותר רב‪-‬גוניות במידותיהם‪ ,‬ולכן גם‬
‫בנפחם‪ .‬אפשר שאחידות זו נבעה מדרישה של המנגנון שניהל את מערכת הקנקנים‬
‫הזאת‪ ,‬ואולי היה זה חלק מהאיכות של הקדרים שייצרו אותם או תוצאה של תשומת‬

                                                ‫לב מיוחדת שהוענקה לקנקנים הללו‪.‬‬
‫יש להדגיש שהמחקר מוגבל ביכולתו לבחון בחינה אמיתית את התפוצה‬
‫המרחבית של הקנקנים בממלכת יהודה בשלהי המאה הח' ובמאה הז' ובראשית‬
‫הו' לפנה"ס‪ ,‬שכן משפלת יהודה אפשר לאתר שפע של קנקנים שמקורם בשכבות‬
‫חורבן ממסע סנחריב (‪ 701‬לפנה"ס) ומהחורבן שגרמו הבבלים (‪ 586‬לפנה"ס)‪ ,‬ואילו‬
‫מאתרי ההר‪ ,‬שלא חרבו במסע סנחריב‪ ,‬אפשר לאתר בעיקר קנקנים מהשכבות‬
‫שחרבו בשנת ‪ .586‬מציאות ארכיאולוגית זו מטה את התמונה‪ ,‬שהרי סביר להניח‬
‫שהממצא המועט של הקנקנים מהמאה הח' לפנה"ס באתרי ההר אינו משקף‬
‫מציאות היסטורית של היעדרם מאתרים אלה‪ ,‬אלא הוא ביטוי למגבלה של המחקר‬
‫הארכיאולוגי‪ .‬הקנקנים הקדומים היו גם באתרי ההר‪ ,‬שהרי נמצאו באתרים הללו‬
‫ידיות קנקנים שהוטבעו בטביעות חותם מהטיפוסים הקדומים‪ .‬קנקנים אלה‪ ,‬לאחר‬
‫שנשברו ונזרקו לבורות אשפה מחוץ לבתים ולתחומי היישוב הוחלפו במהלך‬
‫השנים בקנקנים חדשים‪ ,‬מהטיפוסים המאוחרים יותר‪ ,‬שאפיינו את המאה הז'‬
‫לפנה"ס‪ .‬קנקנים מאוחרים אלה הם שנמצאו בשכבות החורבן מראשית המאה הו'‬
‫לפנה"ס‪ .‬המסקנה המתחייבת מכך היא‪ ,‬שתמונת התפוצה של הקנקנים מהמאה הח'‬
‫לפנה"ס נובעת בעיקר ממגבלות המחקר‪ ,‬ואין היא מייצגת את תפוצתם בזמן אמת‪.‬‬

                            ‫בנקודה זו יש להיזהר מהסקת מסקנות על דרך השלילה‪.‬‬
‫המסקנות על דרך החיוב הן‪ ,‬שיש בממצא הקנקנים עדות למרכזיותה של‬
‫השפלה כמקור של טיפוסי הקנקנים הקדומים‪ ,‬ונדמה שהדבר מאפיין את השפלה‬
‫כאזור גיאוגרפי שאינו מוגבל בשלב הקדום שלו לתחומים גאופוליטיים מוגדרים‪,‬‬
‫והוא חורג מעבר לתחומי ממלכת יהודה‪ .‬בנתונים אלה יש גם עדות למרכזיותה של‬
‫לכיש בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬וכפי שעולה גם מהמחקר של טביעות 'למלך'‪,‬‬
‫המקום היה המרכז היהודאי החשוב ביותר של מערכת מנהל הקנקנים בתקופה‬
‫ההיא‪ .‬בשלב זה תפסה בקעת באר שבע מקום שולי מאוד במערכת המנהל של‬
‫יהודה‪ ,‬ולכך‪ ,‬כפי שיידון בהמשך‪ ,‬יש משמעות רבה לשחזור היסטורי‪ .‬האתר בבקעת‬
‫באר שבע שנמצא בו המספר הגדול ביותר של קנקנים‪ ,‬ובמגוון הרב ביותר של‬
‫טיפוסים‪ ,‬הוא תל עירא‪ .‬עם זאת‪ ,‬טיפוסי הקנקנים מתל עירא שייכים לקבוצות‬
‫הטיפולוגיות של הקנקנים המתאפיינות ברמת האחדה נמוכה‪ ,‬נתון המתיישב עם‬
‫ממצא הטביעות המועט שיש באתר זה‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שעירא הייתה מרכז מסחרי‬
‫או מנהלי חשוב בבקעת באר שבע‪ ,‬אך מקומה במערכת המנהל המלכותית הקשורה‬
   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51   52