Page 45 - עידן האימפריות
P. 45
טיפולוגיה של הקנקנים נושאי טביעות החותם ,מקורם ומאפייניהם 43
קריטריונים מתמטיים ,ובעזרתה מוצגת תפוצתם של הטיפוסים השונים בזמן
ובמרחב .המחקר נעשה בעזרת מערכת שסורקת בתלת-ממד ממצאים ארכיאולוגיים
ומאפשרת ניתוח מורפולוגי שלהם ברזולוציה גבוהה 25.במחקר זה נאספו 110קנקני
אגירה סגלגלים שלמים ,או כאלה שלפחות נשמר מהם חלק משמעותי של הפרופיל
ובכלל זה הכתף וחלק מהגוף 26.הקנקנים נסרקו בעזרת הסורק בתלת-ממד .למידע
הסטרטיגרפי לא הייתה כל משמעות בחלוקה הטיפולוגית ,והם נבחנו כקבוצה אחת,
אף על פי שהם הגיעו ממקומות שונים ושייכים לתקופות שונות .בדומה למחקרו
של גיטין ,גם מחקר זה כלל קנקנים קטנים בעלי מבנה גוף דומה ,וכן קנקנים
מהמאות הז' והו' לפנה"ס ,שעל מקצתם טביעות ורדה .תהליך המיון והטיפולוגיה
נעשה על סמך מדדים מורפולוגיים אובייקטיביים ,ללא התערבות וללא מידע
מוקדם27.
מהנתונים החדשים של מחקר זה עולה ,שיש לחלק את הקנקנים לשישה תת-
טיפוסים 28.שלושה מתת-הטיפוסים הללו הוגדרו סטנדרטיים בצורתם ,בגודלם
ובתכולתם ,ואין להתפלא שכל טביעות 'למלך' ומרבית טביעות הוורדה הוטבעו
על שניים מהטיפוסים הללו .מהמחקר המחודש עלתה גם הבחנה בארבעה שלבים
כרונולוגיים בתהליך התפתחותם של ששת טיפוסי הקנקנים הללו ,החל בשלהי
המאה הט' לפנה"ס (שכבה A3בתל א-צאפי) 29,דרך אמצע המאה הח' לפנה"ס
(לפני חורבן שכבה VIבגזר ושכבה IIIבבית שמש) 30,שלהי המאה הח' לפנה"ס
(שכבה IIIבלכיש ומקבילותיה) ,וכלה בשלהי המאה הז' ובראשית המאה הו'
לפנה"ס (שכבה IIבלכיש ומקבילותיה בשכבה 10בעיר דוד ,שכבה VIבתל עירא,
שכבה VIבערד ,שכבה Vבעין גדי).
סורק זה מאפשר מדידה מהירה ומדויקת ביותר של כל פני השטח של החרס .המודל התלת- 2 5
ממדי שמתקבל מאפשר מחקר מעמיק על המורפולוגיה של הכלי ,כדוגמת רמת הסימטריה
והאחידות שלו ,חישוב הנפח שלו ,ובעיקר מיון וטיפולוגיה של סוגי הקנקנים .ראו למשל 26
קרסיק ואחרים ;2005 ,קרסיק וסמילנסקי ;2011 ;2008 ;2006 ,גלבוע ,קרסיק ,שרון וסמילנסקי,
2 7
.2004 28
מתוך 110הקנקנים ששימשו למחקר זה 36 ,נמצאו בלכיש 12 ,בתל עירא 11 ,בגזר 10 ,בתל 29
א-צאפי 9 ,בתל בטש 8 ,בתל בית שמש 7 ,בתל ערד ובעיר דוד (ירושלים) 4 ,בעין גדי 2 ,בבאר 30
שבע ובתל מלחתה ,וקנקן בודד בחורבת טיטורה .קנקן נוסף נבחר מבין הקנקנים שמוצאם
אינו ידוע.
לסקירה מפורטת של שיטת המחקר והמדדים שנאספו ונבחנו ,ראו סרגי ,קרסיק ,גדות
וליפשיץ ,2012 ,עמ' .68-67
שם ,עמ' ,81-72ושם דיון מפורט וספרות נוספת.
על זמנה של שכבה A3בתל א-צאפי ראו מאיר .2008 ;2004 ,השוו גם למאיר .2012
על חורבנה של שכבה VIבגזר ראו גיטין ,1990 ,עמ' ;18-16דיוור ,תשנ"ח ,עמ' ;187-181
פינקלשטיין ,2002 ,עמ' .286-285על חורבנה של שכבה IIIבבית שמש ,ראו בונימוביץ'
ולדרמן ,2009 ,עמ' ;136פינקלשטיין ופיאסצקי.2010 ,
