Page 43 - עידן האימפריות
P. 43

‫טיפולוגיה של הקנקנים נושאי טביעות החותם‪ ,‬מקורם ומאפייניהם  ‪41‬‬

‫הטיפולוגיה של הקנקנים לבין הדיון בחותמות‪ ,‬הוא בחר לכנות את טיפוס הקנקנים‬
‫הללו 'קנקן האגירה הסגלגל' (‘‪ .)’Oval Store Jar‬גיטין עמד על קיומו של רצף‬
‫בייצור טיפוסי הקנקנים מהמחצית השנייה של המאה הט' ועד ראשית המאה הו'‬

        ‫לפנה"ס‪ ,‬והדגש במחקרו היה על טיפוסי הקנקנים שקדמו לקנקני 'למלך'‪16.‬‬
‫בשלב זה של המחקר עדיין פורשו הקנקנים כתופעה יהודאית שהרי אין ספק‬
‫שקנקני 'למלך' היו חלק מהמנהל של ממלכת יהודה‪ .‬ממצא הקנקנים בתל גזר‪,‬‬
‫שהיה בתחום ממלכת ישראל בגבול עם יהודה‪ ,‬וחרב בידי תגלת פלאסר הג'‬
‫כשלושים שנה לפני מסע סנחריב‪ ,‬כמו גם הממצא מתל בטש (תמנה המקראית)‪,‬‬
‫לא שינו השקפה בסיסית זו של החוקרים‪ ,‬שהוסיפו הסברים על דרך הגעתם של‬
‫הקנקנים מיהודה לגזר או לתל בטש‪ ,‬על זמן הגעתם ועל הנסיבות ההיסטוריות לכך‪.‬‬
‫אנדרו ג' ווהן‪ ,‬למשל‪ ,‬השתמש בנתונים הללו כדי להקדים את הגבול הכרונולוגי‬
‫המצומצם למדי שהתקבע במחקר קנקני 'למלך'‪ ,‬והיה הראשון לטעון שאין לזהות‬
‫טיפוס קנקן זה רק עם ההכנות של חזקיהו למסע סנחריב‪ 17.‬בהמשך לגיטין טען‬
‫גם הוא‪ ,‬שהטיפוסים שבישרו את הופעתו של קנקנן 'למלך' הופיעו כבר במאה הט'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬שטיפוס זה התפתח במאה הח'‪ ,‬והוא המשיך לשמש‪ ,‬בשינויים קלים‪ ,‬גם‬

                                                                   ‫במאה הז' לפנה"ס‪.‬‬
‫החפירות בתל א‪-‬צאפי (גת של תקופת המקרא) שינו את התפיסה במחקר לגבי‬
‫מוצא הקנקנים ושייכותם‪ .‬בחפירות אלה נמצאו קנקנים עם אותם המאפיינים של‬
‫קנקני 'למלך' הקדומים‪ ,‬וגם הם תוארכו היטב למחצית השנייה של המאה הט'‬
‫לפנה"ס‪ 18.‬לפיכך הציעו יצחק שי ואהרן מאיר להגדיר טיפוס חדש של קנקן‪,‬‬
‫המקדים את קנקני 'למלך'‪ ,‬וכינו אותו 'קדם למלך'‪ .‬הקנקנים מטיפוס זה הופיעו‪,‬‬
‫לדעתם‪ ,‬כבר בשלהי המאה הי' לפנה"ס‪ 19,‬ותפוצתו הייתה מוגבלת לשפלה ולמזרח‬
‫פלשת‪ 20.‬קנקן 'למלך' התפתח במהלך המאה הח' לפנה"ס מטיפוס ה'קדם למלך'‪,‬‬
‫והפך בעת ההיא לקנקן האגירה הנפוץ ביותר ביהודה‪ ,‬ומסורת הייצור של הקנקנים‬

‫טיפוס של קנקן קדום‪ ,‬דומה לזה שגיטין זיהה בגזר‪ ,‬זיהו גם מזר ופניץ כהן (‪ ,2001‬עמ' ‪)93‬‬           ‫‪	16‬‬
                                                                                    ‫בתל בטש‪.‬‬  ‫‪	17‬‬
                                                                                              ‫‪	18‬‬
                                                               ‫ראו ווהן‪1999 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.140-138‬‬
‫בשכבה (זמנית) ‪ 4‬בתל א‪-‬צאפי‪ ,‬שחורבנה תוארך למחצית השנייה של המאה הט' לפנה"ס‪,‬‬                   ‫‪	19‬‬
‫זוהו שני טיפוסי קנקנים המקבילים לאלה שנמצאו בשכבה ‪ VIA‬בגזר (שי ומאיר‪,2003 ,‬‬                   ‫‪2	 0‬‬
‫עמ' ‪ .)110-109‬שי ומאיר השוו את הקנקנים הללו לטיפוסי קנקנים דומים שנמצאו גם בתל‬
‫עיטון (שכבות ‪ ,)I-II‬בבית שמש (שכבה זמנית ‪ ,4‬הממצא טרם פורסם)‪ ,‬בתל חליף (שכבות‬

        ‫‪ ,)VIB-VIA‬בתל חסי (שכבה ‪ ,)VIIIa‬בערד (שכבות ‪ )IX-X‬ובבאר שבע (שכבה ‪.)V‬‬
‫ראו שי ומאיר‪ ,2003 ,‬עמ' ‪ .119‬כנגד תיארוך זה ראו את טיעוניהם של הרצוג וזינגר אביץ‬

     ‫(‪ ,)2004‬התומכים בתיארוך שכבה ‪ V‬בלכיש למחצית הראשונה של המאה הט' לפנה"ס‪.‬‬
‫יש להבהיר בנקודה זו שהתפוצה של קנקני 'קדם למלך' היא בעיקר באתרים היהודאיים של‬

                       ‫השפלה‪ ,‬בגזר ובתל א‪-‬צאפי‪ .‬לנתון זה יש חשיבות רבה‪ ,‬ועל כך להלן‪.‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48