Page 25 - עידן האימפריות
P. 25
פרק א :טביעות חותם על קנקנים במזרח הקדום
סוגים שונים של חותמות התקיימו לכל אורך ההיסטוריה הקדומה כחלק מהמנהל
הממלכתי והפרטי ,כחלק מהסחר ,כחלק מעולם המשפט ,ואף כחפץ שיש לו
משמעות פולחנית ,אמנותית ,מעמדית ולעיתים גם משמעות דתית — כקמע שנקשר
על הגוף או הונח כמנחת קבורה .החותם עצמו מסמל סמכות ושלטון .סביר להניח
שבדרך כלל נעשו החותמות מחומרים יקרים ,היו קשורים בשרשרת על הצוואר או
שולבו בטבעת שנענדה על האצבע .החותמות הוכנו בידי אמנים בקפדנות ובאיכות
אמנותית ,וחשיבות רבה הייתה לשם של בעל החותם ולסמלים שנחקקו עליו.
החותמות נועדו בדרך כלל לחתימת מסמכים — אם לוחות טין בכתב יתדות ואם
בולות טין שחתמו מגילות עור או פפירוס — 1או לחתימת סחורות .החתימה נעשתה
בעזרת בולות טין שהודקו על החוטים או על הסוגרים של תיבותֵ ,מכלים או שקים,
או על ידי החתמה של מכסי חרס של כלים למיניהם .בכל אלה ,מטרתו העיקרית
של החותם הייתה להגן על החפץ שנחתם מפני פריצה כדי שהנמען יקבל בדיוק
את מה שנשלח אליו ,אם מבחינת פרטיות המסמך ואם מבחינת הכמות ומבחינת
האיכות של הסחורה.
ברור מאליו שטביעת חותם על כלי חרס לפני צריפתו אינה יכולה להשיג את
המטרה להגן על הכלי ועל תכולתו ,ולכן החתמה של טביעות חותם על ידיות של
קנקנים או על החלק העליון של גוף הקנקן בעת ייצורו אינה אחת מהפעולות
הנפוצות והרגילות שנעשו בעזרת חותמות .זאת אף על פי שהטבעה או חריתה
של סימונים שונים על ידיות של קנקנים או על החלק העליון של גוף הקנקן
נראית משימה פשוטה ,כמעט מובנת מאליה בתהליך ייצור הקנקנים ,אם מטעם
הקדר ('תו קדרים') ואם מטעם מי שהזמין את הקנקנים .קנקנים אלה ,שלרוב נועדו
לאחסון תוצרת חקלאית נוזלית ,כמו שמן או יין ,ולהובלתה בטווחים קצרים ,היו
חלק בלתי נפרד מהכלכלה החקלאית של העת העתיקה ,שכן הם היו הכלי שגישר
וקישר בין אתרי הייצור וההפקה של התוצרת החקלאית לבין צרכניה .הקנקנים היו
1העדויות שנשמרו במקרא ובספרות העולם הקדום נוגעות בדרך כלל לחתימה של מסמכים.
ראו בעיקר מלכים א כא ;8ירמיה לב ;44 ,14 ,11-10אסתר ח .10 ,8 ,2
23
