Page 140 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 138‬פרק ‪5‬‬

‫הירדן במהלך החקירה‪ 12,‬אם כי משלב מוקדם מאוד עמדו אנשי האגף הערבי‬
‫בסוכנות בקשר עם עבדאללה והאיצו בו להזמין אליו את הוועדה ולציין את‬

‫תמיכתו בחלוקה‪13.‬‬
‫לעקרון החלוקה עצמו היו חברי אונסקו"פ אמורים להיחשף רק בשלב‬
‫מאוחר של שהייתם בארץ‪ ,‬ובמחשבה זאת בנתה הסוכנות את סדר העדויות‬
‫ואת תוכנן‪ .‬המסד הרחב של דוברי הסוכנות היהודית היה הקשר ההיסטורי של‬
‫העם היהודי לארץ ישראל והזכויות על הארץ הנגזרות ממנו‪ .‬פעמים רבות הוזכר‬
‫לאנשי האו"ם כי הם עומדים לחרוץ פסק דין היסטורי 'בשם העולם'‪ ,‬ולפיכך‬
‫שומה עליהם לנתק עצמם מגרסאות מדיניות מקובלות ומאינטרסים שהם בני‬
‫חלוף ולעשות צדק היסטורי‪ .‬הדוברים הרצו על מצבו העגום של העם היהודי‪,‬‬
‫שסבל כל שנות גלותו מאנטישמיות שבשיאה אירעה הטרגדיה של השואה‪ ,‬ועל‬
‫התזמון של ועדה בין‪-‬לאומית שבאה בעקבות השואה כדי לפתור את מצוקתו‬
‫של העם היהודי‪' .‬אכן מן הראוי שפורום זה‪ ,‬הפורום הבין‪-‬לאומי הגבוה ביותר‬
‫של העולם‪ ,‬ידון בשתי הבעיות התאומות הללו‪ ,‬בעיות היהודים וארץ ישראל‪,‬‬
‫שהרי שתיהן בין‪-‬לאומיות הן באופיין'‪ ,‬סיכם בן‪-‬גוריון והזהיר כי היעדר מעמד‬
‫ממלכתי לעם היהודי עלול להביא לשואה נוספת ולאיום על עצם קיומם ההיסטורי‬

‫של היהודים‪14.‬‬
‫הטענות על הזכויות ההיסטוריות על הארץ עוגנו בטיעונים משפטיים‪ .‬מרגע‬
‫מינוים של נציגי אונסקו"פ הבחינו הציונים במספרם הרב של חברי הוועדה בעלי‬
‫ההכשרה המשפטית‪ ,‬ומאמץ מיוחד הושקע בטיעונים המשפטיים התומכים בטענה‬
‫הציונית‪ .‬כדי להבטיח את רמת הטיעון‪ ,‬גויס בארצות הברית צוות משפטנים‬
‫מובחר שעליו הוטלה מלאכת הניסוח של ה‪ Case-‬הציוני‪ .‬בראש הצוות‪ ,‬שכונה‬
‫'הוועדה המשפטית המייעצת'‪ ,‬עמד השופט האמריקני החשוב סיימון ריפקינד‬
‫(‪ ,)Rifkind‬ולצדו אנשי משפט ואקדמיה בולטים‪ ,‬כולם פעילים ציוניים ותיקים‬
‫ומנוסים‪ .‬קבוצה נמרצת זו‪ ,‬שהוקמה כדי לגבש את המענה המשפטי לסוגיה‪,‬‬
‫טיפלה לבסוף במכלול העדות הציונית‪ :‬חיבור חלק גדול מהתזכירים שהוגשו‬
‫לוועדה‪ ,‬המלצה על האישים שיעידו ועל אופי עדותם‪ ,‬והכנת רשימה של שאלות‬
‫שעשויות להיות מופנות לעדים‪ .‬השופט מרי גורפיין (‪ ,)Gurfein‬אחת מהדמויות‬
‫החשובות בצוות‪ ,‬אף נשלח לארץ וסייע בהכנת העדים‪ .‬בעדות מאוחרת אמר‬

‫ירון רן‪ ,‬שורשי האופציה הירדנית‪ ,‬עבדאללה והסוכנות היהודית‪ ,‬אנטומיה של יחסים‬ ‫‪1 2‬‬
‫‪ ,1948–1921‬תל אביב ‪ ,1991‬עמ' ‪Yoav Gelber, Jewish-Transjordanian ;200–193‬‬
‫‪ 13‬‬
‫‪Relations 1921–1948, London 1997, pp. 205–207; Joseph Nevo, King Abdallah‬‬ ‫‪ 14‬‬
‫‪ .and Palestine: A Territorial Ambition, Oxford 1996, pp. 59–63‬על עדות המלך לפני‬

‫הוועדה ראו להלן בפרק ‪.6‬‬
‫אצ"מ ‪ ,S25/9037‬ששון למלך עבדאללה‪ 12 ,‬במאי ‪.1947‬‬

‫‪UNSCOP Report, Vol. III, pp. 8–34‬‬