Page 144 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 142‬פרק ‪5‬‬

‫ישראל'‪ 25.‬סנדסטרום אמר אחרי העדות למקגיליווריי כי 'הופתע' מדברי בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫וכי 'הוא אינו מבין איך חושבים בסוכנות כי הקו שהוצג ישרת את מטרתם'‪26.‬‬
‫העיתונות הפלסטינית‪ ,‬שהקפידה בדרך כלל לשמור על החרם ולא לסקר את‬
‫האירועים הקשורים בוועדה‪ ,‬חרגה מהרגלה בעקבות עדותו של בן‪-‬גוריון‪ .‬מה‬
‫ששכנע את הוועד הערבי העליון לפרסם גינוי לדברים (ולהתיר את הרסן בסיקור‬
‫עדות זו) הייתה ההערכה של יושב ראש הסוכנות כי הערבים ישלימו עם הקמתה‬
‫של מדינה יהודית‪ ,‬הערכה שנתמכה בדוגמאות מהעבר שניסו להצביע על נכונות‬
‫ערבית להכרה בהצעה שכזו‪ .‬הוועד הערבי כינה את דברי בן‪-‬גוריון 'ניסיונות‬

‫תעמולה ציוניים זולים'‪ ,‬ושלל אותם מכול וכול‪27.‬‬

‫עדותו של חיים וייצמן בפני ועדת אונסקו"פ‬

‫עדותו של וייצמן הייתה היפוכה הגמור של עדותו של בן‪-‬גוריון‪ .‬הוא דיבר‬
‫במתינות‪ ,‬הרבה לתאר את סבלו של העם היהודי ואת אופיו המיוחד‪ ,‬ודיבר ברורות‬
‫על פתרון החלוקה תוך שהוא מונה את יתרונותיו‪ .‬להשלמת עדותו הזמין וייצמן‬
‫את חברי הוועדה למפגש אינטימי בביתו שברחובות‪ .‬בביקור‪ ,‬שהותיר רושם עז‬
‫על חברי אונסקו"פ‪ ,‬תיאר וייצמן את הוויות חייו של העם היהודי‪ 28.‬אולם הוא לא‬
‫הסתפק בכך‪ .‬דחיקתו מההנהגה הציונית הפורמלית אפשרה לו לדבר בחופשיות‬

‫‪UNSCOP Report, Vol. III, pp. 48–71‬‬ ‫‪ 25‬‬
‫‪TNA CO 537/2338 P. 1, Palestine to CO, 4 July 1947‬‬ ‫‪ 26‬‬
‫‪UNA S-611-5, ‘Palestine Press Review: Arab Higher Executive on Ben Gurion’s‬‬ ‫‪2 7‬‬

‫‪Statement’, 9 July 1947‬‬ ‫‪2 8‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬בשליחות מדינה נולדת‪ ,‬עמ' ‪MEC Crossaman papers, Eban to ;207–206‬‬
‫;‪Crossman, ‘Impressions of the UNSCOP-The Public Hearings’, 22 July 1947‬‬

‫‪UNSCOP Report, Vol. IV, pp. 72–86‬‬