Page 146 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 144‬פרק ‪5‬‬

‫את ידי הוועדה בנוגע לעמדתם העיקשת של הערבים‪ ,‬והעריך שהערבים והיהודים‬
‫'ילמדו להסתדר זה עם זה' כשיבינו שההסדר הוא סופי‪' .‬היטלר הפך את תפקידה‬
‫של אונסקו"פ לקל יותר'‪ ,‬העיר וייצמן בציניות והסביר כי העלייה הצפויה להגיע‬
‫למדינה שתוקם תהיה מצומצמת מכפי שיכלה להיות קודם לשואה‪ .‬הוא ביטל את‬
‫חששם של הערבים מפני 'ההתפשטות הציונית'‪ ,‬והציע שהאו"ם ישלח משקיפים‬
‫שיפקחו על יישום ההסדר‪ .‬הוא תיאר את העתיד הכלכלי הוורוד שתביא מדינת‬
‫היהודים למזרח התיכון כולו והביע את ביטחונו כי מדינה זו תוכל להסכים על‬
‫פרויקטים כלכליים משותפים עם המלך עבדאללה‪ ,‬שתואר כ'מתון ומתקדם כל‬
‫אימת שמשתלם לו להיות מתקדם'‪ .‬וייצמן הדגיש את הנחיצות בפתרון מיידי‬
‫לבעיה‪' .‬היהודים חצו כבר את השלב האחרון'‪ ,‬הזהיר‪ .‬אם אונסקו"פ תיכשל‪ ,‬יהיו‬

‫העניינים מסורים 'רק לריבונו של עולם'‪31.‬‬
‫מקורות המודיעין של ה'הגנה' טענו בעקשנות כי המפגש עם וייצמן הוא‬
‫שגרם לאנשים בוועדה‪ ,‬ובעיקר ליושב ראש סנדסטרום ולקנדי רנד‪ ,‬לאמץ את‬
‫רעיון החלוקה‪ ,‬וכי האישים המדוברים עבדו כל הזמן 'תחת הרושם של השפעתו‬
‫האישית של ד"ר וייצמן'‪ 32.‬אמנם קביעות אלה נראות מופרזות למדי‪ ,‬אולם אין‬
‫ספק שוייצמן‪ ,‬שאפילו לא היה אז חבר בהנהלת הסוכנות והופיע לפני הוועדה‬

‫כ'אדם פרטי'‪ ,‬תרם להנחת היסודות לפתרון שיאומץ‪.‬‬
‫כמה שעות לאחר הפגישה החשאית עם וייצמן‪ ,‬באה לביתו של שרתוק‬
‫בירושלים משלחת של חברי ועדה בהיענות להזמנתם של קציני הקישור היהודים‪.‬‬
‫מטרת הפגישה הייתה חשיפתה של ההסכמה המלאה בהנהגת הסוכנות היהודית‬
‫לפתרון החלוקה‪ .‬עד פגישה זו נקטו נציגי הסוכנות דרך שנראתה כהליכה על‬
‫הסף‪ .‬טקטיקה זו גרמה לדפיקות לב בקרב חלק מבכירי ההנהגה הציונית‪ ,‬שחששו‬
‫להחמיץ את ההזדמנות ותבעו לדבר גלויות וברורות לפני הוועדה‪ .‬מחוץ לבאנץ'‬
‫והו הוזמנו מאונסקו"פ גם רנד‪ ,‬בלום‪ ,‬סלזר‪ ,‬ליסיצקי‪ ,‬אנתט'אם‪ ,‬גרנדוס וכמובן‬
‫היושב ראש‪ .‬מוזמן נוסף היה השוודי מוהן‪ ,‬שכיהן רק כסגן אולם זוהה כדמות‬
‫חשובה‪ .‬המוזמנים פגשו את בן‪-‬גוריון‪ ,‬את שרתוק‪ ,‬את גולדה מאירסון ובכירים‬
‫נוספים בהנהגה הציונית‪ .‬בתחילת המפגש נטלו חברי הוועדה יוזמה וביקשו‬
‫ממארחיהם להתייחס לכמה הצעות לפתרון‪ ,‬ובראשן הצעה שהוצגה כ'נוסחת רנד'‪:‬‬
‫'קומונוולת' של שתי מדינות'‪ ,‬שלכל אחת מהן מידה רבה של אוטונומיה‪ ,‬אך מי‬
‫שמנווטת אותן היא רשות אחת שמורכבת מ'כוחות ניטרליים'‪ .‬אנשי הסוכנות דחו‬
‫את התוכנית מכול וכול‪ ,‬והסבירו כי כל מתכונת של הסדר קנטונלי או פדרלי‬
‫תמנע את האפשרות לעלייה חופשית‪ ,‬שהיא הנושא החשוב ביותר עבור המדינה‬
‫היהודית המיועדת‪ .‬סנדסטרום סיכם את הדיון בקביעה שהסוכנות היהודית לא‬

‫‪UNA S-504-9, ‘Notes on Discussion with Dr. Weizmann, 14 July 4.00 p.m, in 3 1‬‬
‫]‪Mr. Sandstrom’s Flat at Kadimah House’ [no date‬‬

‫‪ 32‬את"ה ‪ ,115/58‬ידיעות דלפי‪ 27 ,‬ביוני‪ 10 ,‬ביולי ו‪ 1-‬בספטמבר ‪.1947‬‬