Page 175 - הדרך לכט בנובמבר
P. 175
עדויות לפני הוועדה בארץ ישראל 173
שתכליתו הייתה לאפשר למדינות ערב להעיד לפני הוועדה כתחליף לעדותם של
ערביי הארץ 132.בסופו של הוויכוח נשלחה איגרת מנומסת לג'מאל אלחוסיני ,שבה
חזרה הוועדה על הבקשה לשיתוף פעולה .במקביל סוכם עקרונית כי אונסקו"פ
תפנה למדינות ערב ותציע להן להעיד לפני הוועדה .התשובה מג'מאל אלחוסיני
הגיעה במהירות .היא דיווחה על 'התייעצות מחודשת' שבה הוחלט כי הוועד
הערבי העליון אינו מוצא סיבה לחזור בו מהחלטתו הקודמת133.
בנסיבות אלה ניתנה עדותו של ד"ר אלח'אלדי .העדות ,המשתרעת על פני
שלושה עמודים ,ניתנה ב 16-ביולי ,סמוך לעזיבת אונסקו"פ ,במהלך ארוחת
ערב רבת משתתפים שאירחה במעונה קתי אנטוניוס .נוסף על באנץ' והו ,נכחו
מטעם הוועדה במפגש היושב ראש ושני האוסטרלים 134.בדו"ח על הפגישה
נרשם כי אלח'אלדי ענה לכל השאלות שנשאל 'בגילוי לב' והעלה ביוזמתו נקודות
נוספות .בפתח דבריו הוא ביקש להפריך את טיעוני היהודים :בארץ ישראל
מעולם לא הייתה ליהודים מדינה עצמאית והם תמיד חיו בארץ כמיעוט' .הזכויות
ההיסטוריות' שהציגו הדוברים היהודים בנאומיהם הן סילוף העובדות .אלח'אלדי
התייחס גם לטענה הציונית על הפיתוח המואץ שעברה הארץ בשל ההתיישבות
היהודית ,באומרו כי גם טענה זו אינה מקנה ליהודים זכויות על הארץ .הוא קבע
שהבעיות בין היהודים לערבים החלו כאשר היהודים הכריזו על שאיפתם למדינה
יהודית עצמאית ,והדגים את ההידרדרות במערכת היחסים ההדדית בעזרת סיפורו
האישי :חברו הטוב של אביו היה יהודי ,ואילו לו אין אף חבר יהודי ,ובנו כבר
אפילו 'אינו רואה יהודים' .משפחת אלח'אלדי נמצאת בארץ ישראל כבר 700
שנה ,והוא עצמו מכיר כל פינה בארץ .היהודים ,לעומת זאת ,הם נטע זר :מתוך
600,000היהודים הנמצאים בארץ ,רק 100,000הם בעלי אזרחות ארץ-ישראלית,
וכל השאר שומרים לעצמם את הנתינות הזרה של המדינות שמהן באו .הפתרון
מבחינת אלח'אלדי היה ברור :מדינה ערבית עצמאית שבה ישלטו הערבים בצורה
דמוקרטית .יהודים נוספים לא יורשו להיכנס למדינה הערבית היעודה ,ובעיית
העקורים תיפתר בסיוען של כל המדינות .ארצות הברית ,למשל ,יכולה לקלוט
300,000יהודים מבלי שהדבר יפגע בכלכלתה ,ואילו ערביי ארץ ישראל אינם
צריכם לסבול בשל כך .שאלת גישוש על רעיון המדינה הדו-לאומית נענתה
במתקפה אישית על מאגנס .אלח'אלדי הצהיר כי הוא מעדיף את בן-גוריון ואת
וייצמן על פני מאגנס' :הם לפחות כנים ואומרים מה הם חושבים' .בניגוד להם,
מאגנס 'מסוכן' ,שכן הוא נוקט טקטיקה של הצהרות שמסתירה את מטרותיו
UNA S-608-1, 22nd Meeting, 8 July 1947; 23rd Meeting, 8 July 1947 132
UNA S-611-1, Sandstrom to Jamaal Husseini, 8 July 1947; Husseini to Sandstrom, 133
10 July 1947
UCLA, Bunche papers (364) Box 5, Bunche’s diary, 16 July 1947 134