Page 202 - הדרך לכט בנובמבר
P. 202

‫‪  200‬פרק ‪6‬‬

‫למשל‪ ,‬המלך גילה אהדה למצבם של העקורים היהודים‪ ,‬אולם כשנשאל אם ארצו‬
‫תוכל לקלוט אותם‪ ,‬הוא הגיב בהתרסה‪' :‬הרי זה כמו שתבקשו ממני לכרות את‬
‫ראשי מעלי'‪ .‬מוהן כינה את המעמד 'משחק מחבואים'‪ ,‬וצירף לכך את תיאוריו‬
‫חסרי הפשר של המלך על יחסיו הטובים עם יהודים רמי מעלה בארץ ישראל‪.‬‬
‫עבדאללה סיים את הפגישה בהדגישו כי על הוועדה למצוא בדחיפות פתרון סופי‪,‬‬

                     ‫וכי הוא סמוך ובטוח שהיא תדע להמליץ על הפתרון הראוי‪76.‬‬
‫מעבר לפגישה עם המלך נכונו לחברי משלחת האו"ם עוד כמה התוועדויות‬
‫בעבר הירדן‪ .‬בצהריים התקבצו מאות נכבדים‪ ,‬ובהם קונסולים ואנשי ממשל‪ ,‬כדי‬
‫לשמוע את ראש הממשלה קורא (באנגלית) את עמדתה הרשמית של ממשלת עבר‬
‫הירדן בשאלת ארץ ישראל‪ .‬בנאום זה‪ ,‬שהופץ מאוחר יותר לכל חברי הוועדה‬
‫בז'נבה‪ ,‬אפשר לראות את המסמך הערבי הבהיר והמגובש ביותר שהובא לפני‬
‫הוועדה‪ .‬בשפה נעדרת איומים הוצגו חמש אפשרויות לפתרון הסוגיה‪ .‬הדובר‬
‫מנה אחת לאחת את המגרעות שבכל אפשרות‪ ,‬עד שהגיע להצעה היחידה שבאה‬
‫בחשבון‪ :‬מדינה עצמאית‪ ,‬שבממשלתה ייטלו חלק יהודים וערבים בהתאם לגודלם‬
‫היחסי באוכלוסייה‪ .‬במדינה כזאת‪ ,‬הובהר‪ ,‬תיבלם העלייה על פי רצון הרוב‪ .‬פתרון‬
‫של חלוקה‪ ,‬שאליה התייחסו הדברים בקיצור נמרץ‪ ,‬הוגדר כאפשרות הקיימת‬
‫בתיאוריה אך ש'אי‪-‬אפשר לבצעה'‪ ,‬ולראיה הובאה ועדת וודהד שהוקמה כדי‬
‫ליישם את המלצות ועדת פיל אך קבעה כי הגשמתה של תוכנית חלוקה אינה‬
‫מעשית‪ .‬בסיכום הדברים נטען‪ ,‬שבכוחו של האו"ם לפתור את המשבר אם יישב‬
‫את בעיית העקורים בעזרת מדינות העולם וימנע מהם להגיע לארץ ישראל‬

                                                        ‫ולהחמיר את המצב הקיים‪77.‬‬
‫לאחר ההצהרה פרש ראש הממשלה לחדר צדדי‪ ,‬שם — כשעמו רק חברי‬
‫משלחת האו"ם — הוא התייחס לשאלות שהופנו אליו‪ ,‬והוסיף‪ ,‬כפי שהגדיר זאת‬
‫בלום‪' ,‬דברים מעניינים'‪ 78.‬הוא גרס כי היהודים יתנגדו לכל פתרון שלא יקנה להם‬
‫מדינה יהודית‪ ,‬והדגיש כי לעבר הירדן ולארץ ישראל יש הרבה קשרים ואינטרסים‬
‫משותפים‪ .‬למרות האמירה הזאת ועוד רמזים עבים אחרים‪ ,‬טרח אלרפאעי לחזור‬
‫על מתכונת הפתרון שהושמעה בפגישה הפומבית‪ ,‬ואף הרחיב בעניין הזכויות‬
‫שיוקנו למיעוט היהודי במדינה הערבית‪ .‬הוא התנער מהעמדה שהושמעה בלבנון‪,‬‬
‫אשר חילקה בין היהודים שיוכלו להישאר במדינה ערבית עתידית לאלה שייאלצו‬
‫לעזוב‪ ,‬וקבע כי זכויות מיעוט יינתנו לכל היהודים שנמצאים כעת בארץ ישראל‪.‬‬
‫הבדל מהותי נוסף היה איומיהם של נציגי מדינות ערב על התנגדות בכוח במקרה‬

‫‪UNA S-504-9, ‘Notes on Visit of Some Members of the Committee to Amman,‬‬                ‫‪	76‬‬
                                                                                       ‫‪	77‬‬
                                   ‫‪Transjordan’, 24 July 1947; Mohn, Krumulur, p. 267‬‬  ‫‪7	 8‬‬
‫התזכיר בן ‪ 12‬העמודים נושא את הכותרת‪‘Mr. Chairman, Honoruble Members’ :‬‬

                                                    ‫]‪ [no date‬ונמצא בתיק‪UNA S-609-1 :‬‬
    ‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬דו"ח בלום למשרד החוץ‪ 30 ,‬ביולי ‪.1947‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207