Page 206 - הדרך לכט בנובמבר
P. 206

‫‪  204‬פרק ‪6‬‬

‫ימים‪ ,‬ציווה עליו נשיא סוריה לא לנסוע לז'נבה ולהשקיע את מרצו בעניינים‬
‫הפנימיים של ארצו‪ 92.‬בין שני האישים המדוברים‪ ,‬מעמדו של הסורי בציבור‬
‫הכלל‪-‬ערבי היה רם מזה של הנוצרי הלבנוני‪ ,‬שיכולתו לייצג נאמנה את עמדתם‬
‫הקיבוצית של ארצות הליגה הייתה מוטלת בספק‪ .‬שמעון היה ידוע כחריג ומתון‪,‬‬
‫ובשיחות פרטיות אף הרשה לעצמו לצדד בעמדות פשרניות‪ .‬לכן היו מי שהעלו‬
‫את הסברה כי בחירתו של שמעון נועדה לאפשר למדינות ערב להתנער מאוחר‬
‫יותר מהצעות שהלה יציע‪ ,‬בתואנה ששמעון כלל אינו מייצג אותן‪ 93.‬נציגי‬
‫אונסקו"פ המריאו מהמזרח התיכון לז'נבה‪ .‬בלום סיכם את פרק העדויות הערבי‪,‬‬
‫וקבע כי העמדה הפומבית של עבר הירדן השלימה והבהירה את עדותן של מדינות‬
 ‫ערב בלבנון‪ .‬כעת‪ ,‬קבע בלום‪' ,‬התמונה על העמדה הערבית ברורה הרבה יותר'‪94.‬‬

‫ארסלאן‪ ,‬מד'כראת‪ ,‬עמ' ‪ .694‬ייתכן כי המשרה הוצעה גם לאחרים והם סירבו‪ .‬כך למשל‪,‬‬             ‫‪	92‬‬
‫העיתונאי הלבנוני תקי אלדין טען באוזני הורוביץ כי המשרה המדוברת הוצעה לו והוא‬
                                                                                         ‫‪	93‬‬
                                           ‫סירב‪ .‬הורוביץ‪ ,‬בשליחות מדינה נולדת‪ ,‬עמ' ‪.210‬‬  ‫‪	94‬‬
‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪NA RG 84 Box 57, ‘Memorandum of ;203–202‬‬

                ‫‪Conversation: Mr. Chamoun – Mr. Paul Alling’, 29 September 1947‬‬
    ‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬דו"ח בלום למשרד החוץ‪ 30 ,‬ביולי ‪.1947‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211