Page 50 - הדרך לכט בנובמבר
P. 50

‫‪  48‬פרק ‪2‬‬

‫צעד זה‪ 2.‬גם הולנד לא חפצה לקחת חלק במשימת החקירה‪ ,‬אולם לאחר שנבחרה‬
‫כאחת החברות בה היא פעלה בדרך הפוכה מזו של קנדה ושוודיה‪ .‬כיוון שדעתה‬
‫לא הייתה מוחלטת‪ ,‬היא העדיפה לשלוח נציג שתוכל לנווטו כרצונה במהלך‬
‫החקירה‪ .‬האוסטרלים הפגינו רצון למלא תפקיד בפרשה‪ ,‬אולם גם הם‪ ,‬בדומה‬
‫להולנדים‪ ,‬לא גיבשו עדיין את מדיניותם בשאלת ארץ ישראל‪ ,‬ומינו נציג שחייב‬

                                              ‫היה להישמע להוראות שר החוץ שלו‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬נציגי ארבע מדינות אלה היו בעלות אוריינצטיה פרו‪-‬בריטית במינונים‬
‫שונים‪ .‬אולם מאמציהם של הבריטים להרחיק את עצמם מהחקירה עיקרו‬
‫במשך הזמן כל נטייה לטובתם גם מדורשי שלומם‪ ,‬ורביעייה זו התרחקה אט‪-‬‬
‫אט ממחויבות זו‪ .‬גם היוגוסלבים והצ'כוסלובקים פעלו במנותק מברית המועצות‪.‬‬
‫בניגוד לכל ההערכות על השפעתם המשוערת של הסובייטים‪ ,‬לאחרונים לא‬
‫הייתה יד בחקירה ובהחלטת הוועדה‪ .‬היוגוסלבים פעלו כגוף עצמאי לגמרי‪ ,‬וגם‬
‫הצ'כוסלובקים‪ ,‬אשר מלכתחילה היו פחות כפופים לברית המועצות‪ ,‬הפגינו‬

                                                                            ‫עצמאות‪.‬‬
‫מדינות אמריקה הלטינית‪ ,‬כמו גם מדינות אסיה‪ ,‬פעלו כצפוי‪ .‬במושב‬
‫המיוחד הן השתוקקו לקבל תפקיד בוועדה‪ ,‬ומשקיבלו את מבוקשן — הסתערו‬
‫על המלאכה‪ ,‬כשהראשונות תומכות בציונים בהתלהבות והאחרונות מפגינות‬
‫את אהדתן לערבים‪ .‬אולם גם בשני מחנות אלה‪ ,‬שמשנתם בסוגיה הייתה סדורה‬
‫לפחות כמו ההוראות שקיבלו בבירותיהם‪ ,‬נתגלעו בקיעים‪ .‬ברור שלבסוף‬
‫חזקה על הנציגים מצוות שולחיהם‪ ,‬אך מידת החופש שהפגינו במהלך החקירה‬
‫יכולה ללמד על הלך הרוחות בוועדה‪ .‬הניתוק הלא צפוי של הנציגים מהשפעת‬
‫המעצמות‪ ,‬והעצמאות המוחלטת שהייתה נחלתם של כמה מהנציגים‪ ,‬טרפו את‬
‫כל ההערכות‪ .‬גם משרדי החוץ‪ ,‬שתכננו לנפק הוראות לנציגיהם בוועדה‪ ,‬מצאו‬
‫עצמם לעיתים חסרי אונים‪ .‬במצב שנוצר גברו תכונות האופי והתרשמותו הכנה‬
‫של הנציג על האינטרסים של ארצו‪ ,‬וגם הדינמיקה שנוצרה בתוך הוועדה הייתה‬
‫לעיתים בעלת תפקיד מרכזי‪ .‬כדי להבין‪ ,‬אם כן‪ ,‬איך הוכרעו הדברים‪ ,‬יש להניח‬
‫מסד נתונים ביוגרפי לכל אחד מחברי הוועדה‪ ,‬ונקודת המוצא שלו בתחילת‬

                                                                            ‫החקירה‪.‬‬
‫השוודים שיגרו לוועדה את מי שעתיד היה להיות היושב ראש — השופט‬
‫אמיל סנדסטרום (‪ — )Sandström‬איש קר מזג ועצור‪ ,‬זהיר‪ ,‬שקול ואיטי‬
‫בדיבורו‪ ,‬שהילוכו המתון וגינוני הנימוס שיוו לו חזות מכובדת‪ .‬נתונים אלה יחד‬
‫עם עבר מקצועי עשיר של שופט עליון בארצו ושופט בבית הדין הבין‪-‬לאומי‬
‫במצרים‪ ,‬התאימו לדמות המתבקשת לעמוד בראשה של ועדה‪ .‬נוסף על אלה היו‬
‫לסנדסטרום תכונות אישיות שסייעו לו בתפקידו‪ :‬עצמאות מוחלטת במחשבתו‬

‫	‪ANA A1838 852/19/1/1, Washington to FO, 24 May 1947; Tauber, Personal 2‬‬
                                                                   ‫‪Policy Making, pp. 13, 64‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55