Page 52 - הדרך לכט בנובמבר
P. 52

‫‪  50‬פרק ‪2‬‬

‫משמעותי באו"ם שקיווה לקבל במושב העצרת בסתיו‪ .‬משנבחרה ארצו להשתתף‬
‫בוועדת אונסקו"פ‪ ,‬הוא שלח ברכות למשלחתו באו"ם על ההישג ומיהר למנות‬
‫לנציגים בוועדה את שני עובדי משרדו הנאמנים‪ ,‬ג'ון הוד (‪ )Hood‬וסמואל אטיו‬

               ‫(‪ ,)Atyeo‬כשהוא מתעלם מהמלצה שונה של אנשי משרדו למשרה‪9.‬‬
‫הוד‪ ,‬יועץ במשרד החוץ האוסטרלי‪ ,‬מונה לנציגה הבכיר של ארצו בוועדה‪.‬‬
‫חלק מהשכלתו הגבוהה נרכשה באוקספורד ומאוחר יותר הוא חזר לאנגליה‬
‫בשורת תפקידים דיפלומטיים שמילא שם‪ .‬מחוץ לאלה ייצג הוד את ארצו בוועדות‬

   ‫בין‪-‬לאומיות שעסקו בנושאים שונים‪ ,‬ובהן גם ועדת האו"ם לענייני הבלקנים‪10.‬‬
‫אטיו‪ ,‬שמונה לסגן של הנציג האוסטרלי בוועדה מטעם האוסטרלים‪ ,‬צבר‬
‫אף הוא — בדומה להוד — ניסיון אשר עשוי היה לסייע בחקירה הצפויה‪ .‬לשני‬
‫האוסטרלים היה הרבה מן המשותף‪ :‬שניהם היו עובדי מדינה מסורים‪ ,‬בעלי‬
‫כישורים בירוקרטיים‪ .‬במשך החקירה התברר כי גם בסוגיה הפוליטית שנבחנה היו‬
‫עמדותיהם קרובות‪ :‬עוינות מסוימת ליהודים ונאמנות בלתי מתפשרת לבריטים‪.‬‬
‫אטיו נהג מתחילת הפרשה להשמיע בגלוי את דעותיו השליליות על הציונות‪ ,‬וגם‬
‫לגבי הוד הצטייר רושם דומה אם כי מתון יותר‪ .‬האוסטרלים היו סנגורים נאמנים‬
‫לבריטים‪ ,‬שספגו במהלך החקירה עלבונות רבים‪ .‬הם הגנו עליהם בדיוניה של‬
‫הוועדה ואף ביקשו לערב את האמריקנים כשהרוחות התלהטו כנגד האנגלים‪.‬‬
‫ייתכן שגם יחסם כלפי הציונים‪ ,‬שהוגדר בפירוש 'עוין'‪ ,‬נגזר ברובו מההזדהות עם‬
‫קשיי הבריטים שנחשפו במהלך החקירה‪ ,‬כיוון שדעתם בעניין לא הייתה מגובשת‬
‫קודם לכן‪ 11.‬כך או כך‪ ,‬עמדותיו של הצמד המדובר ממילא לא הכתיבו את‬
‫צעדיהם בפרשה‪ .‬לפני שיצאו לחקירה ביקש מהם אווט לא לנקוט עמדה ברורה‪.‬‬
‫אווט עצמו הקפיד לשמור על עמימות בנושא‪ ,‬והדף לחצים מגורמים ציוניים‬
‫שניסו לחלץ ממנו תמיכה ברעיון הקמת המדינה יהודית‪ .‬אטיו‪ ,‬שהיה איש אמונו‬
‫של אווט במשרד החוץ וידיד אישי שלו‪ ,‬והוד‪ ,‬שהיה בכיר מאטיו בשירות החוץ‬
‫(אך לא נמנה עם מקורבי השר)‪ ,‬הסתדרו ביניהם מצוין‪ ,‬וכבר מילאו שליחויות‬
‫משותפות דומות כשהוד נושא בתפקיד הבכיר ואטיו סגנו‪ .‬בדיעבד התברר כי‬
‫שיבוצם בתפקיד נועד לשרת את אווט ואת תוכניותיו‪ ,‬ובהחלט ייתכן כי הם הבינו‬

                                                   ‫זאת היטב כבר בשלב הראשוני‪12.‬‬
‫נציגה הבכיר של קנדה היה איוון רנד (‪ ,)Rand‬שופט בית המשפט העליון‬

‫א"מ ‪/93‬חצ‪ ,2266/15/‬קומיי להנהלת הסוכנות‪ 29 ,‬במאי ‪ANAA1838/283 852/19/1, ;1947‬‬                 ‫‪	9‬‬
                                                            ‫‪Evatt to Hodgson, 17 May 1947‬‬    ‫‪	10‬‬
                                                                                             ‫‪1	 1‬‬
                                                   ‫אצ"מ ‪' ,S25/5963‬ג'ון הוד'‪ 9 ,‬ביוני ‪.1947‬‬
‫א"מ ‪/93‬חצ‪ ,2266/15/‬לוריא לחברי הנהלת הסוכנות‪ 7 ,‬ביולי ‪ ;1947‬לוריא לפרייליך‪ 15 ,‬ביולי‬         ‫‪	12‬‬
‫‪TNA FO 371/61873, ‘Sam Atyeo’; CO 537/2339, MacGillivary to Martin, ;1947‬‬
‫‪19 July 1947; UNAS-608-1, 4th Meeting, 6 June 1947; NA501.BB Palestine/7-2147,‬‬

                                                         ‫‪Macatee to Merriam, 21 July 1947‬‬

             ‫‪Mandel, H.V. Evatt and the Establishment of Israel, pp. 1–5, 63, 80–86‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57