Page 74 - הדרך לכט בנובמבר
P. 74

‫‪  72‬פרק ‪2‬‬

‫בעבר כל חלק בהחלטות הרות גורל'‪ 115.‬ההמעטה בערכם של חברי הוועדה נבעה‬
‫גם מההשוואה בינם ובין עמיתיהם הקודמים‪ ,‬אנשי הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית‪,‬‬
‫שבה כיהנו דמויות בולטות בעלות יוקרה רבה‪ .‬השוואה זו עוררה חששות כי חברי‬
‫אונסקו"פ 'לא יביאו את הגאולה'‪ 116.‬נקודת האור הייתה התקווה כי ועדה זו‪ ,‬בניגוד‬
‫לקודמותיה‪ ,‬תהיה עצמאית — תקווה שככל שחלף הזמן הלכה והתבררה כנכונה‪117.‬‬
‫הבריטים‪ ,‬שציפיותיהם מהוועדה היו פחות ברורות‪ ,‬לא עסקו בהערכת הוועדה‬
‫כצוות‪ .‬מחוץ להשמצות אישיות שכוונו בעיקר לנציגי יוגוסלביה‪ ,‬אורוגואי‬
‫וגואטמלה‪ ,‬הם הביעו 'תדהמה' מהבורות המוחלטת של רוב חברי הוועדה‬
‫בנושא ארץ ישראל‪ ,‬והעריכו כי הזמן הקצר העומד לרשות הוועדה לא יאפשר‬
‫לה ללמוד את הנושא כיאות‪ 118.‬הערבים לא בחנו כלל את כישוריהם של אנשי‬
‫הוועדה‪ .‬לדעתם‪ ,‬רוב הנציגים היו שבויים בתפיסה הציונית עוד לפני החקירה‪,‬‬
‫כך שמבחינתם המשחק היה מכור‪ .‬הרושם הראשוני של ראלף באנץ'‪ ,‬שליווה את‬
‫הקמתה של הוועדה צעד אחר צעד‪ ,‬היה קשה‪' :‬זו הקבוצה הגרועה ביותר שהיה‬

                                   ‫עליי לעבוד לצדה אי פעם'‪ ,‬הוא כתב לאשתו‪119.‬‬

                                                                ‫‪ 	115‬אבן‪ ,‬פרקי חיים‪ ,‬עמ' ‪.76–75‬‬
‫‪' 	116‬פגישת נציגי הוועדים המרכזיים של מחנות העקורים עם נציגי הסוכנות היהודית (בג'נבה‬

       ‫ב‪ 15-‬ביולי ‪ ,')1947‬שגיא (עורכת)‪ ,‬תעודות מדיניות של הסוכנות היהודית‪ ,‬עמ' ‪.461‬‬
‫‪Chaim Weizzmann, The Letters and Papers of Chaim Weizmann (Barnet Litvinoff, 	117‬‬

                        ‫‪ed.), Vol. XXII, May 1945–July 1947, Jerusalem 1979, p. 352‬‬
                                ‫‪TNA FO 371/61781, Gurney to Martin, 17 June 1947 	118‬‬

                   ‫‪ 1	 19‬באנץ' לאשתו רות ב‪ 29-‬ביוני ‪Urquhart, Ralph Bunche, p. 140 ,1947‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79