Page 75 - הדרך לכט בנובמבר

‫פרק ‪3‬‬

‫המפגש עם ארץ ישראל‬

‫ב‪ 6-‬ביוני ‪ 1947‬הונח על שולחנו של נציג בריטניה באו"ם מכתב רשמי ממזכ"ל‬
‫האו"ם‪ ,‬שבישר על החלטתה של אונסקו"פ לבוא לארץ ישראל ולפתוח בה את‬
‫החקירה‪ 1.‬הבריטים‪ ,‬היהודים והערבים היו אמורים לכאורה להאיץ את ההכנות‬
‫לקראת החקירה הצפויה‪ ,‬אולם בפועל היה המצב שונה‪ .‬היערכותם של הצדדים‪,‬‬
‫שהתבררה בדיעבד כחשובה ומכרעת‪ ,‬נגזרה משקלול הסיכויים לשכנע את הוועדה‬
‫להסיק מסקנות שתהיינה קרובות למטרות הרצויות לכל מחנה‪ ,‬יחד עם חישובו‬
‫של המשקל הסגולי שיהיה לדו"ח הוועדה כשיוצג במושב עצרת האו"ם בסתיו‪.‬‬
‫על פי אמות מידה אלה אפשר לנתח את ההכנות הלא‪-‬יעילות של הבריטים‪ ,‬את‬

‫ההיערכות הציונית הנמרצת וגם את חוסר המעש הערבי‪.‬‬
‫עקב האכילס בהכנותיהם של הבריטים ובהתנהלותם בפרשה היה אי‪-‬הגדרת‬
‫המטרה‪ .‬לא יהיה זה מופרז לטעון ש ְלמעט יוזם המהלך עצמו‪ ,‬שר החוץ בווין‪,‬‬
‫לאיש בקבינט הבריטי לא היה ברור לגמרי מדוע נמסר עניינה של ארץ ישראל‬
‫לאו"ם‪ .‬גם בין קובעי המדיניות שרר ערפל באשר לתכלית הפנייה לאו"ם‪ :‬האם‬
‫המהלך הוא טקטי — כזה שנועד להפיק תועלת מהמערכה בתוך האו"ם — או‬
‫מהלך אמיתי‪ ,‬שבבסיסו השאיפה להיפטר מהנשיאה בעול השלטון בארץ ישראל?‬
‫מגוון הדעות — הגלויות והסמויות — בין קובעי ההחלטות בעניין עתידה של‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬וחילוקי הדעות בנושא בין שני המשרדים המופקדים על המדיניות‬
‫הרלוונטית — המושבות והחוץ — בלבלו את האנשים שהוציאו את המדיניות‬
‫לפועל‪ 2.‬כתוצאה מכך פרחו יוזמות מקוריות‪ ,‬שרצו לנצל את זירת האו"ם ואת‬
‫ביקור הוועדה בארץ להפקת רווחים פוליטיים בטווח הקצר‪ .‬בריטניה פנתה‪ ,‬מיד‬
‫לאחר המושב המיוחד‪ ,‬לכל הארצות החברות בארגון כדי שתסייענה לה במניעת‬
‫העלייה הבלתי לגלית 'כל עוד שאלת ארץ ישראל היא בגדר סוב‪-‬יודיצה'‪ 3.‬ברוח‬
‫זו ביקש גם הנציב העליון בארץ ישראל‪ ,‬סר אלן קאנינגהם (‪ ,)Cunningham‬לנצל‬

‫‪UNA S-611-1, Lie to Cadogan, 6 June 1947‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫כהן‪' ,‬מדיניות בריטניה ערב מלחמת העצמאות'‪ ,‬עמ' ‪Cohen, Britainʼs Moment in ;85–80‬‬ ‫ ‪2‬‬

‫‪Palestine, p. 478‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫‪ .UNSCOP Report, pp. 12–13‬הבקשה הופנתה למזכ"ל האו"ם לי‪ ,‬שהפיץ אותה למדינות‬

‫הארגון בצירוף בקשה לדווח על הפעולות שננקטו בנידון‪.‬‬

‫‪73‬‬