Page 169 - Tel Hai Book

‫פרשת תל חי וכינון הסדר החדש בסוריה רבתי ‪167‬‬

‫ושכם‪ .‬היה בה רוב מוסלמי סוני שדחה בתוקף את התוכניות הצרפתיות לנתקו‬
‫מסוריה‪45.‬‬

‫אזור דרום לבנון‪ ,‬או ג'בל עאמל בשמו המקומי‪ ,‬שהיה בחלקו בתחום‬
‫הפרובינציה של סוריה ובחלקו בתחום הפרובינציה של ביירות‪ ,‬הונהג בידי כאמל‬
‫ביי אסעד‪ ,‬ראש משפחת אסעד‪ .‬המקורות מלמדים כי המצב בדרום לבנון היה‬
‫מתוח לא פחות משאר חלקי לבנון‪ .‬תושבי הדרום בהנהגת כאמל‪ ,‬חרף מאמציו‬
‫של פיקו והפגישה של השניים בביירות בראשית ‪ ,1919‬דחו מכול וכול את‬
‫הרצון הצרפתי להשתלט על ארצם ולהטיל עליהם שלטון מנדטורי שבמסגרתו‬
‫יהיו גורם שולי הנתון להגמוניה של העדה המארונית‪ .‬הדבר גרם עד מהרה לגל‬
‫אלימות שנמשך חודשים אחדים‪ 46.‬פיקו ואחריו מזכירו הכללי של גורו‪ ,‬דה קה‪,‬‬
‫נהגו בזהירות מרבית עם השיעים והדרוזים‪ .‬הם ראו בהם בעלי ברית פוטנציאלים‬
‫במסגרת האסטרטגיה של חלוקת סוריה לאזורים עדתיים הקשורים בצרפת‪.‬‬
‫מדיניות זו לא נשאה פרי והתפתחה לכיוון אחר לחלוטין‪ .‬העימות פרץ עם שתי‬
‫עדות אלה במיוחד‪ ,‬הן בסוריה הן בלבנון‪ ,‬שהגיע לשיאו במרד הסורי בשנת‬

‫‪47.1925‬‬
‫ממעוזה שבכפר טייבה‪ ,‬בדרום‪-‬מזרח לבנון בסמוך למטולה‪ ,‬הנהיגה משפחת‬
‫אסעד במשך מאות בשנים את אזור דרום לבנון‪ .‬לקראת שלהי השלטון העות'מאני‬
‫בלטו בהנהגת המשפחה שלושת האחים מחמוד‪ ,‬עבד אללטיף וכאמל‪ ,‬בניו של‬
‫ח'ליל ביי אסעד‪ .‬כאמל ביי (‪ )1920–1870‬עמד בראש המשפחה לקראת סוף‬
‫השלטון העות'מאני‪ ,‬ובשנת ‪ 1900‬נבחר לפרלמנט באיסטנבול‪ .‬עם פרוץ מלחמת‬
‫העולם הראשונה עמד לימין המדינה העות'מאנית והיה ממקורבי ג'מאל פאשא‪48.‬‬
‫אולם עם התקדמות כוחות המרד הערבי לכיוון דמשק‪ ,‬לאחר שקיבל פנייה‬
‫מהנסיך פייסל ובעצה אחת עם האמירים של שבט ערב אלפדל מרמת הגולן‪ ,‬הם‬

‫נטלו חלק בסילוק הכוחות התורכיים מהאזור שלהם‪.‬‬
‫החוקר הלבנוני ג'אבר ספא תושב דרום לבנון‪ ,‬מציין בספרו על תולדות דרום‬
‫לבנון כי בראשית אוקטובר ‪ 1918‬נערך כינוס בנבטיה‪ ,‬ובמהלכו עדכן כאמל אסעד‬
‫את ראשי העדה והאזור בכוונתו לתמוך בשלטון פייסל‪ .‬הם נענו והביעו הסכמה‪49.‬‬
‫עמדה תקיפה ומאוחדת הובעה גם בעדותו לפני ועדת קינג‪-‬קריין שהגיעה לאזור‬
‫מטעם ועידת השלום בוורסאי‪ .‬ועדה זו הגיעה לצידון‪ ,‬התמקמה בבניין העירייה‬

‫על עמדת המוסלמים הסונים ובמיוחד משפחת סלאם בהנהגת סלים סלאם (אבו עלי)‬ ‫‪4 5‬‬
‫והתנגדותם להקמת לבנון הגדול‪ ,‬ראו‪ :‬כ' צליבי‪ ,‬בית במנאזל כת'ירה‪ ,‬אלכיאן אללובנאני‬
‫‪4 6‬‬
‫בין אלתצור ואלואקע‪ ,‬ביירות ‪ ,1991‬עמ' ‪.226–211‬‬
‫תיאור מפורט של המאורעות בדרום לבנון אפשר למצוא בזיכרונותיו של שיח' אחמד רצ'א‬ ‫‪4 7‬‬
‫‪4 8‬‬
‫איש נבטיה‪ .‬א' רצ'א‪ ,‬מד'קראת ללתאריך‪ ,‬חואדת' ג'בל עאמל ‪ ,1922–1914‬ביירות ‪.2009‬‬ ‫‪ 49‬‬
‫זמיר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)18‬עמ' ‪.92‬‬

‫רצ'א (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)46‬עמ' ‪.53–52 ,33–26‬‬
‫ג'אבר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)14‬עמ' ‪.229‬‬