Page 173 - Tel Hai Book
P. 173
פרשת תל חי וכינון הסדר החדש בסוריה רבתי 171
הפרשה תועדה היטב בזיכרונות בני התקופה ,אנשי כפר גלעדי .כך למשל
העיד יפתח ספקטור תחת הכותרת 'אנו ושכננו'' :הקשרים הטובים עם המתואלים
ומנהיגיהם שהחל בהם חברנו המנוח ,ישראל גלעדי ,זכורים לכל ,במאורעות
תל חי קיבלנו מהם סעד רב .ולאחר מכן ,כשנאלצו ראשי המתואלים לעקור
ממקומם מחמת רדיפות הצרפתים ,מצאו אף הם במשך חודשים רבים מקלט
מבטחים אצלנו בכפר גלעדי' 66.משה אליוביץ העיד' ,אז עלינו ישר מפה [הכוונה
מכפר גלעדי] לטייבה לכאמל בק אלאסעד [ ]...אנחנו היינו אתם ביחסים טובים
מאד'67.
המצב ברמת הגולן
האמירים לבית פאעור ושבט ערב אלפדל
האמירים לבית פאעור היו המנהיגים החזקים והבלתי מעורערים של מרכז רמת
הגולן וצפונה .הם היו מעורבים בנעשה בצפון עמק החולה באותה עת וגם אחריה.
לפי המסורת של שבט ערב אלפדל הם התגוררו במרכז רמת הגולן ובצפונה מאות
שנים .עם חקיקת חוק הקרקעות העות'מאני בשנת ,1858הסדיר האמיר חסן,
סבו של האמיר מחמוד פאעור ,את בעלות השבט עליהם .בנו ,האמיר מוחמד,
המשיך בתהליך ההסדרה והרחיב את שטחי השבט ,שהשתרעו עתה מכפר
מנצורה בדרום ועד בניאס בצפון ומנחל רקאד במזרח ועד מרכז החולה במערב.
נוסף על כך ,כדי לבסס את שליטתה בנתה המשפחה מבנים שכונו 'ארמונות',
בשתי נקודות מפתח .האחד בוואסט ,בפתחת רמת הגולן ,ששלט על ציר התנועה
מדמשק לעמק החולה והשני בצפון אותו עמק ,בכפר ח'צאץ שעל אם הדרך
לדרום לבנון 68.האמירים חילקו את זמנם בין שני 'הארמונות' :בחורף שהו בעמק
ובקיץ בהר.
כל אותן שנים נחשב שבט ערב אלפדל לבעל ההשפעה ולגדול שבשבטי
מרכז הגולן ומערבו .דו"ח מודיעין צרפתי מ 1922-העריך שהשבט מנה אז בין
2,000ל 3,000-משפחות ויכול היה להעמיד כאלף לוחמים ,מהם 600-500רכובים.
רישומים צרפתיים מאותה עת ,כגון רישומי המס השנתיים ,מסתפקים באזכור
שבט האב ,הרואללה ,שישב ממזרח לגולן .בשנות העשרים גרו כבר יותר ממחצית
בני השבט במבני קבע ,חלקם מאבן ,ועסקו בחקלאות .ליתר בני השבט היו קרוב
עדות יפתח ספקטור ,אכ"ג ,חטיבה ,9תיק .4 6 6
עדות משה אליוביץ ,אכ"ג ,חטיבה ,9תיק .4 67
המבנה בח'צאץ כלל אגף מערבי וצפוני וחומה ממזרח ומדרום ,שיצרו יחד חצר מרובעת. 6 8
במבנה היו שתי קומות שעוטרו בפסיפס שחור ולבן .כיום מצויים שרידיו במתחם בית המלון
של קיבוץ הגושרים .נותרו קישוטי הגומא ,המדרגות לקומה השנייה והדלת המערבית.
ריאיון עם נמרוד זכאי ,הגושרים.2.6.2004 ,
