Page 174 - Tel Hai Book
P. 174

‫‪  172‬מוסטפא עבאסי‬

‫ל‪ 30,000-‬ראשי בקר וצאן והם נדדו בשטח שהשתרע בין גשר בנות יעקב בדרום‬
                              ‫לבניאס בצפון ובין קוניטרה במזרח לחולה במערב‪69.‬‬

‫מעמדה של המשפחה התחזק בזכות אישיותו של האמיר מוחמד‪ ,‬ולפי זכריא‬
‫הוא גילם את הקודים התרבותיים שנדרשו ממנהיג מקומי‪ :‬נדיב ומכניס אורחים‪,‬‬
‫חכם וישר ובעל השפעה רבה על השלטונות בדמשק‪ .‬תכונות אלה העניקו לו‬
‫שליטה בשלושה תחומי מפתח‪ :‬עושר‪ ,‬שיפוט ומנהל‪ .‬מוחמד מת ב‪70;1906-‬‬
‫לאחר מותו עברה הנהגת השבט לבנו‪ ,‬האמיר מחמוד אלפאעור‪ ,‬שהשכיל לשמר‬
‫את מאחזי העוצמה שיצר אביו ונותר 'מנהיג הגולן'‪ 71.‬עם תום מלחמת העולם‬
‫הראשונה הגיעו כוחות חדשים לאזור‪ .‬התמונה הפכה מורכבת כשהתברר שאדמות‬
‫השבט תתחלקנה בין שתי ישויות מנדטוריות‪ ,‬צרפתית ובריטית‪ ,‬ולא תוכפפנה עוד‬
‫לישות אחת כבעבר‪ 72.‬סטיוארט פרנסיס ניוקומב (‪ )Newcombe‬שייצג את הצד‬
‫הבריטי בדיונים עם הצרפתים‪ ,‬העיר שחלוקת אדמות שבט ערב אלפדל תגרור‬
‫עימותים באזור‪ 73,‬דבר שקיבל משמעות מעשית אחרי כניסת הצרפתים לאזור‬

                                               ‫והקביעה הסופית של הגבול ב‪.1923-‬‬
‫מחמוד נאלץ לבצע הערכת מצב חדשה ולהגדיר את מערכת הנאמנויות שלו‬
‫בהתאם‪ .‬עם בואו של האמיר פייסל בן השריף חוסיין לדמשק בראשות חילות‬
‫המרד הערבי‪ ,‬עמד מחמוד לימינו‪ .‬בתקופת המהומות והמרד נגד הצרפתים‬
‫בשנים ‪ ,1920–1919‬תמך האמיר מחמוד באחמד מריויד שארגן את ההתקוממות‬
‫בצפון הגולן ומטהו שכן בכפר ג'באתא אלח'שב‪ ,‬דהיינו בסמוך לאדמות השבט‪.‬‬
‫פאעור הניח לרבים מבני שבטו להצטרף למורדים‪ ,‬והם השתתפו בהתקפות על‬
‫אזורי ג'דיידה וצפון החולה‪ .‬בעקבות התגובות הצרפתיות הוא נאלץ לעזוב את‬
‫הגולן ולחפש מקלט בעבר הירדן עד יעבור זעם‪ 74.‬ברוח זו כתב האמיר מחמוד‬
‫גם לנאיף אפנדי סובח‪ ,‬ראש עיריית צפת‪ ,‬שימנע כל תוקפנות שמקורה בשטחים‬
‫שבשליטתו‪ ,‬פרט לכזאת שתהיה מכוונת נגד הצרפתים‪ 75.‬קלווריסקי נפגש עם‬

                                      ‫א' זכריא‪ ,‬עשאיר אלשאם‪ ,‬דמשק ‪ ,1983‬עמ' ‪.396–392‬‬         ‫‪6	 9‬‬
‫שם‪ .‬ראו גם‪ :‬י' קיפניס‪' ,‬המפה היישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים'‪ ,‬קתדרה‪116 ,‬‬              ‫‪7	 0‬‬
                                                                                             ‫‪7	 1‬‬
                                                                       ‫(‪ ,)2005‬עמ' ‪.131–117‬‬
‫כך מכנים אותו גם הצרפתים‪ :‬דו"ח על נפת מרג' עיון‪ ,‬מארס ‪ ,1931‬אמח"צ‪ ,‬מיכל ‪.2201‬‬                ‫‪	72‬‬
‫מסמך זה וחלק מהמסמכים שיצוטטו להלן חסרים תיארוך או פרטים אחרים כגון עורך‬                     ‫‪	73‬‬
‫המסמך‪ .‬תודתי לעמיתי‪ ,‬פרופ' יאיר זלטנרייך‪ ,‬שהעמיד לרשותי את מסמכי הארכיון הצרפתי‬              ‫‪7	 4‬‬
                                                                                             ‫‪7	 5‬‬
                                                                                ‫ותרגם אותם‪.‬‬
                                                      ‫זכריא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)69‬עמ' ‪.396–392‬‬
‫ג' ביגר‪ ,‬ארץ רבת גבולות‪ ,‬שדה בוקר ‪ ,2001‬עמ' ‪ ;145–137‬י' אפניח'ר‪ ,‬אלג'ולאן אלארד‬

                                                                     ‫אלאסירה‪ ,‬דמשק ‪.2003‬‬
‫מ' עבידאת‪ ,‬אחמד מריויד ‪ 1926–1886‬קאיד ת'וראת אלג'ולאן וג'נוב לובנאן ושרק אלארדן‪,‬‬

                                                                 ‫ביירות ‪ ,1996‬עמ' ‪.156–146‬‬
          ‫האמיר מחמוד אלפאעור אל נאיף אפנדי צובח‪TNA, FO 5120/371 ,19.5.1920 ,‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179