Page 239 - Tel Hai Book
P. 239

‫העלייה לרגל וספר המבקרים של תל חי  ‪237‬‬

‫היבט נוסף שהקשה על פענוח מיטבי של הרשומות היה כתיבת התאריך‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יותר מעשרים אחוז מהרשומות היו ללא תאריך‪ .‬שנית‪ ,‬מספר ניכר של‬
‫ביקורים נרשם כשהתאריך לא כתוב במלואו‪ .‬לפעמים צוינו רק השנה והחודש‪,‬‬
‫באחרים רק היום והחודש‪ ,‬והיו שהסתפקו בציון שם החג (סוכות‪ ,‬חנוכה‪ ,‬פסח)‬
‫והשנה‪ .‬רישום חלקי זה הציב אתגר זיהוי נוסף‪ ,‬שכן לא כל הרשומות שמרו על‬
‫סדר כרונולוגי ברישום‪ ,‬כלומר נמצאו לא פעם עמודים ובהם רשומות שתאריכן‬
‫מאוחר לרוב הרשומות האחרות‪ .‬היות שיש משמעות תרבותית מיוחדת למועד‬
‫הביקורים‪ ,‬חשוב היה לדעת את התאריך העברי של כל ביקור ולכן כאשר נרשם‬
‫רק תאריך לועזי הוספתי בלוח את נתוני התאריך העברי‪ .‬פעולת השלמה דומה‬
‫עשיתי עם התאריך הלועזי באותם מקרים שהופיע רק התאריך העברי‪ .‬כאשר‬
‫לא נרשם תאריך לצד שם המבקר או ההקדשה‪ ,‬הענקתי לרשומה תאריך משוער‪,‬‬
‫זהה לאחד התאריכים המופיעים באותו עמוד‪ .‬תאריכי המקור‪ ,‬תאריכי ההשלמה‬
‫והתאריכים המשוערים קיבלו כל אחד צבע שונה‪ ,‬עובדה שאפשרה להפוך את‬
‫הנתונים למידע שסייע בהעלאת השערות ובהסקת מסקנות (ראו להלן בסעיף‬
‫'ממצאים')‪ .‬הבחירה לערוך את הנתונים ולעבד אותם בהסתמך על התאריך‬
‫העברי ולא הלועזי נובעת מלוח השנה העברי ששימש כמפתח להתנהלות החיים‬

       ‫התרבותיים של ציבור המבקרים‪ ,‬וציין גם את יום הזיכרון לנופלים בתל חי‪.‬‬
‫ניתוח ההקדשות נעשה על רקע ההקשר ההיסטורי של צמיחת הלאומיות‬
‫ותפקידיהם של מופעיה כמרכיבים בזיכרון הקיבוצי (הקולקטיבי) כגון טיולי ידיעת‬
‫הארץ‪ ,‬ביקורים במסגרת בית ספרית‪ ,‬טקסי זיכרון לנופלים ועוד‪ .‬המונח 'זיכרון‬
‫קיבוצי' מתייחס לתכני תרבות הנוגעים לאמונות‪ ,‬לרגשות‪ ,‬לשיפוט מוסרי ולידע‬
‫על העבר בקרב החברה‪ .‬הזיכרון הקיבוצי כמערכת תרבותית‪ ,‬הבחין קליפורד‬
‫גירץ‪ ,‬הוא 'דפוס משמעויות שנמסר בדרך היסטורית ומגולם בסמלים‪ ,‬מערכת של‬
‫מושגים העוברת במורשת ומתבטאת בצורות סמליות‪ ,‬המשמשת אמצעי למסירה‪,‬‬
‫לשמירת ההמשכיות ולפיתוח הדעת והעמדות של בני האדם ביחס לעולם'‪ 6.‬לפיכך‬
‫נבחרו לניתוח הטקסטים בהקשר התרבותי מילות מפתח המזוהות כמרכיבים‬
‫בולטים בשיח הלאומיות (וההטיות השונות שלהן) ובאמצעותן סווגו ההקדשות‬
‫לקבוצות נושא שונות‪ .‬כאלה היו מילים שמקורן בשורש גב"ר כגון‪ :‬גבורה‪ ,‬גיבור‬
‫וכדומה; מילים שמקורן בשורש קד"ש כגון‪ :‬קדושים‪ ,‬קדושה וכדומה; מילים‬
‫שמקורן בשורש קר"ב כגון‪ :‬קורבן‪ ,‬הקרבה וכדומה ועוד אחרות כמו‪ :‬דם‪ ,‬חלל‪,‬‬
‫מולדת‪ ,‬גאולה‪ ,‬תחייה‪ ,‬עולה רגל ועוד‪ .‬מעבר לכך גובשו קבוצות של הקדשות‬
‫שבהן הייתה התייחסות מפורשת או נרמזת לחדר העלייה‪ ,‬לספר המבקרים ולפסל‬
‫'הגליל ושומרותיו' שניצב בו‪ .‬הייתה גם קבוצה של התייחסויות ללקח לעתיד‬

‫ק' גירץ‪ ,‬פרשנות של תרבויות‪( ,‬תרגם יואש מייזלר)‪ ,‬ירושלים ‪ ,1990‬עמ' ‪ .91‬ראו גם‪:‬‬           ‫	‪6‬‬
‫‪B. Schwartz, ‘Memory as a Cultural System: Abraham Lincoln in World War II’,‬‬

                                    ‫‪American Sociological Review, 61, 5 (1996), p. 910‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244