Page 242 - Tel Hai Book
P. 242

‫‪  240‬מולי ברוג‬

          ‫חצר תל חי בשנות העשרים‪ .‬באדיבות מכון לבון לחקר תנועת העבודה‬
‫התמונה המופיעה כאן צולמה כנראה באביב‪-‬קיץ שנת ‪ ,1925‬כלומר היא‬
‫משקפת מראה שונה מזה שאליו נחשפו מי שהגיעו לתל חי קודם לכן‪ ,‬כשהחצר‬
‫הייתה שלמה והמבנה בן שתי הקומות עדיין היה מחובר משני צדדיו לאגף‬
‫החדרים‪ .‬מצד ימין של התמונה‪ ,‬מעבר לקו הצל‪ ,‬רואים שתי אבנים רבועות‬
‫המונחות אחת על גבי השנייה‪ .‬זה הגלעד שהקימו אז אנשי תל חי לציון מקום‬
‫פציעתו של טרומפלדור‪ ,‬וכנראה האבנים נלקחו משברי ארובת תנור האבן‬
‫שנהרס באותה עת‪ .‬מאחוריו נראית ערימת אבנים גדולה ויש להניח שאלה הם‬
‫שרידיו של האגף הצפון‪-‬מזרחי של מבנה החווה‪ ,‬שנהרס לצורך הרחבת החצר‪.‬‬
‫מאחורי הערימה נראה שובך יונים שגגו מעוטר במגן דוד ומעבר לו סככה נוספת‪,‬‬
‫שעמודיה נשענים על קיר תמך‪ ,‬זה היה אולי מקום דיר העיזים‪ .‬בצד השמאלי‬
‫של התמונה נראה גג סככת הכלים החקלאיים שבנו המתיישבים בצמוד לקיר‬
‫הרפת המקורית‪ .‬קיר אבנים חדש שנועד לתחום את המרחב שנפתח מצפון‬
‫לחווה‪ ,‬נבנה ב‪ .1925-‬רק את המבנה הדו‪-‬קומתי לא הרסו והוא ניצב כעת‬
‫במרכז המרחב הפתוח כאנדרטה חיה לסיפור הקרב‪ .‬חבר מכפר גלעדי‪ ,‬יהודה‬
‫אפרתי‪ ,‬ירד לבדו כל לילה עם כלבתו לישון במקום כי 'על הבנוי אין לוותר'‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא שכל המבקרים בחצר תל חי מסוף ‪ 1925‬ועד אמצע ‪,1928‬‬
‫התקופה שבה חתמו למעלה משישים אחוז מכלל המבקרים (‪ 1,100‬איש)‪,‬‬
‫מצאו לפניהם מקום שלא היה יישוב אלא אתר‪ ,‬שחלק מחדריו שימשו כמפעל‬
‫לייצור שימורי זיתים ושאר המבנים היו סככות אכסון לכלים החקלאיים של‬

                                                                  ‫המשק המשותף‪11.‬‬

                                             ‫‪ 1	 1‬אני מודה לגדעון גלעדי על שמסר לי מידע זה‪.‬‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247