Page 27 - peamim 46-7
P. 27
• 24ן רינה דרורי
מובן ,אפילו תמוה ,ויש מביניהם המוצאים לנחוץ להסביר בהקדמות לתרגומיהם
מדוע היהודים כתבו בערבית ,ולא בעברית ,עד תקופתם .ההסבר העיקרי :האנשים
בדורות שלפניהם לא ידעו עברית ,והספרים נכתבו בערבית כדי שיובנו.
יהודה אבץ תיבוץ מסביר ,למשל ,בהקדמה לתרגומו העברי את ׳חובות הלבבות׳
מאת בחיי אבץ פקודה כך:
ואחריהם ]=אחרי חכמי המשנה והתלמוד[ היו רב הגאונים בגלות מלכות
ישמעאל ובבבל ובארץ ישראל ובפרס ,ומדברים בלשוץ ערבית וכל קהלות
ישראל ,אשר היו במקומות ההם ,מדברים בלשוץ ההיא ,פרשו רוב מה שפרשו
מספרי המקרא וסדרי המשנה והתלמוד בלשוץ ערבית וגם ברוב חיבוריהם
אשר חברו ותשובת השאלות הנשאלות מהם עשו כץ ,מפני שכל העם היו
מבינים בלשוץ ההיא ,ועוד כי היא לשוץ רחבה וממולאה בכל עניץ וכפי כל
הצורך לכל מדבר ומחבר ,המליצה בה מיושרת ומבוארת ומגעת לתכלית כל
עניץ יותר ממה שיתכץ בלשוץ העברית מפני שלשוץ העברית איץ ממנה נמצא
בידינו כי אם מה שמצאנו בספרי המקרא ואינו מספיק לכל צורך המדבר .וגם
כונתם היתה להועיל בחיבוריהם לעמי הארץ ,שאינם בקיאים בלשוץ הקדש,
על כץ היו רוב חבוריהם בלשוץ ערב כל העניינים אשר חברו ביץ בחכמת התורה
ביץ בחכמות אחרות36.
ובהקדמה לתרגומו את ׳ספר הרקמה׳ של יונה אבץ ג׳נאח:
הספרים האלה חברם בלשוץ ערבית ,כלשוץ העם אשר היה יושב בקרבם ,כי כץ
יהיו רוב חבורי הגאונים והחכמים בכל מלכות ישמעאל ,בעבור שהיא לשוץ
רחבה וצחה ולא יחסר המדבר כל בה ,ולשוץ הקדש איץ בידינו ממנה כי אם
הנמצא בספרי המקרא ,ואיננו מספיק לכל צרך המדבר ,ועוד שאיץ המוץ העם
מבינים אותה כי אם היחידים ,וכל בני דורם היו מכירים בלשוץ ערבית ,ועל כץ
בחרו לחבר את דבריהם בה .אך בני גלות החל הזה אשר בצרפת ובכל גבול
ארץ אדום אינם מכירים בלשוץ הערבית ,ויהיו להם הספרים האלה כדברי
הספר החתום ,ולא יכלו להגיע אליהם ,כי אם אחרי העתקתם אל לשוץ
הקדש37.
אלחריזי ,בהקדמת תרגומו ל׳הקדמות לפירוש המשנה׳ של הרמב״ם ,אומר דברים
קיצוניים עוד יותר:
וכאשר דבריהם ]-של יהודי מרסיי שהזמינו ממנו את התרגום[ הבינותי ,חשתי
ולא התמהמהתי ,ומלותם הקימותי ,והעתקתי פרוש זה הרב ללשוץ הקדש
36אבן פקודה ,עמי .57-56
37אבן גינאה ,עמי .3
